Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 1 · p. Seite 46

46 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. מקיים וידבר משה אל בני ישרא׳ לעשות הפסח אלא מלמד שלא עשו ישרא׳ פסח כל ארבעים שנה שהיו במדבר אלא בפסה ראשון בלבדנ). כיוצא בו ר׳ אליעזר ביר׳ שמעון אומר וישבתו העם ביום השביעי <שמות א׳ לס מלמד שלא עשו ישראל שבת כל ארבעים שנה שהיו'במדבר אלא שבת הראשונה בלבד, ככל אשר צוד. ד׳ את משה כן עשו בני ישר׳ יכול שלא היו מקריבין אט׳ ככל אשר צור! ה׳ את משה כן עשו בני ישר׳ מקריבין היו יכול משל' צבור היו מקריבין ודאי אט׳ הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישרא׳ (עמום ה׳ כ״ה> מלמד שלא היו מקריבין אין לי אלא לענין הפסחים מניין את מרבה חטאות ואשמות ושאר כל קרבנות צבור אמרת ככל אשר צוה ה׳ כן עשו מקריבין היו, אי אפשר לומר היו טקריבין שהרי כבר נאמר הזבחים ומנחה וגו׳ מלמד שלא היו מקריבין וא׳א לומר שלא היו מקריבין שהרי כבר נאמר ויעשו וגו׳ ככל אשר צור. הי. הא מה הדבר מלמד שהיה שבטו של לוי מקריב *משלו כל קרבנות צבור ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וכשרי ,.(* 2.ישראל סמוכין לו ט׳ וי) ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא שבאותו היום נטמאו.> .(3אימי בן יהודה אומר ולא יכלו לעשות מתקנין היו עצמן לעתיד לבא ר׳ אליעזר בריש אומר יכולים היו לעשותו ביום שלאחריו מפני שהיה .(4שלישי להזאתן <ט׳ ז׳) ויאמרו האנשים נעלי שמות. היו ההמה אליו *הם מעצמן דברו לא הוצרכו לשלוח שליח5) אנחנו יחידים6). אנחנו טמאים לנפש אדם. *אין בתוכנו7) לא זבין ולא מצורעין8). במועדו את שהוא במועדו י) Vgl. Sifre 67, Tossafot Kidduschin 37 b s. v. הואיל, Jebamot 72 a. 2) Mg. d. Entspricht der Ansicht des ד׳ש im Sifre dass, und steht mit der Meinung des ראב״י in keinem Widerspruch, vgl. Sifre 143, Moed k. 15b, Menach. 45 b, Chagiga 6 b, RMBN. zu Lev. 23,2, Num. 28, 2 und Jalkut Deut. 33, 10, wo, wie es scheint, Sifre s. irrtümlich anst. des gr. Sifre als Quelle angegeben wird. 3) ist mir nicht klar. SR.: [“דס״ל שהל ז; שלהם בע״פ והיו מניח להזות עליהן לאכל הפסח לערב ומשה אסר להם.. 4) Der ganze Absch. fehlt in Mg., vgl. Sifre 68, Pes. 90 b, Sukka 25 a, Targ. Jon. 5) Mg. שלא שלחו שליח. s. R.: .שטמא מת מותר במחנה לויה ף Mg. ad. .מיכן אמרו יחידים לפ״ש אין המוובין נדחין י) Mg. d. ף Mg. ad. *למה נגרע למה אנו כגרעין מיש.