Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 1 · p. Seite 70

70 Der Sifre Sutta nach dem Jaikut und anderen Quellen. יולדת שהיא מטמאה במגע ובמשא אף אני מרבה - כל הטמאים1) במגע ובמשא כמוה ודל דבר אל בני ישר׳ לרבות הטמאין במגע ולא במשא2). אין במשמע אלא במי שנטמא בחוץ אל יכנס לפנים אבל הנטמא בפנים אל יצא לחוץ אמרת3) ולא יטמאו את מחגיהם. °מן הטחנה זה מהנה שכינה4). ומנין5) אם ירדו שונגין יהיו בהבאת חטאת אמרת או נפש אשר תנע בכל דבר טמא וגו׳ והביא את אשמו לה׳ על חטאתו וגו׳(ויקרא ה׳ n יכול אף .המטמאה טומאה קלה בתוך השוק יהא בהבאת חטאת וכי היכן היא עשה ולא תעשה של הבאת הטאת על מי שנטמא ונכנס למקדש שוגג6) ומנין אם היו מזידין בהכרת ’אמרת ואיש אשר יטמא וגוי(במדבר י״ט כ׳) אין במשמע אלא מי שלא הוזה כל עקר טמא לרבות שהוזה ולא שנה יהיה לרבות שהתה ושנה ולא טבל עוד לרבות שהתה ושנה וטבל ולא העריב שמשו טומאתו בו לרבות שהוזה ושנה והעריב שמשו ולא הביא כפרתו לכולם בעשה ולא לאטד ריבה. Der Passus כשאמר,.der im J. ausgefallen zu sein scheint, kann sich nur beziehen auf Lev. 12,1, denn wenn an unserer Stelle 5,1 gemeint wäre, könnte man nicht gut fortfahren: אבל אומר אני, da an unserer Stelle ausdrücklich טמא מת genannt ist, das nicht .מטמא במשא ף Mg. המטמא. а) Mg. כשאמר צו את בני ישראל לרבות את הטמאים במגע אבל לא במשא. Nach dem J. scheint Lev. 12, 2, nach Mg. unsere Stelle gemeint zu sein, vgl. Sifre hier. Ebenso erschließt Sifre Num. 125 alle Arten von Unreinheit durch eine besondere Deduktion in Bezug auf כרת und Sifra Choba Per. 3, 3 in Bezug auf חטאת, wo jedoch der Text korrumpiert zu sein scheint und vielleicht folgendermaßen zu lesen ist: ואת מה אני מרבה את רוב מי חטאת והמרכב שחלק מגען ממשאן ומשאן אב d. h. das sich) הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים והמשכב ששוה מגעו למשאו כשהוא אומר בנבלת שרץ טמא לרבות מעוט מי חטאת (durch ק״ו ergibt .כשהוא אומר בכל טמא וכוי 3) Mg. ad. צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וישלחו הרי בעשה ומניין בלא תעשה אמי. Maimuni Buch der Ges. Geb. 31: ולשון מכילתא צו את בני יש׳ וישלחו מן המחנה בעשה מניין בל״ת ת״ל ולא יטמאו את מחגיהם wiederholt Verb. 77, ebenso Chinnuch Nr. 363 ואמרו במכילתא ג״כ צו וכו׳. 4) Vgl. Sifre und R. 0) Der folgende Absatz bis ובהבאת חטאת ובהכרת fehlt im Mg. hier; der Schluß אין במשמע אלא מי שלא הוזה וכו׳ findet sich zu חקת. б) Der Wortlaut scheint zweifelhaft, man erwartet vielmehr וכי היכן היא עשה ולא תעשה על מי שנטמא ונכנס למקדש אף הבאת חטאת על וכו׳, vgl. Sifra Choba Per. 12, 10, Schebuot j. 32 d, b. 6 b ff.