Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 1 · p. Seite 44

44 R. Josef Aschkeiias, der Miselmakritiker von Safet. I, 4: יוחנן איש לריש׳ p יוסח?ן יועד.!־ איש?רירה ויוסה לןבלי?נמנו. I, 4: ישווזה בצננאה. I, 5: עם “אשה בשהיא גיד־, als Glosse unvocalisirt. I, 6: ומתיי. I, 7: הרחק ,כזהיי, wonach also ה als zu streichend angesehen wird. I, 8: להוא בעיניף;צדיקים. I, 10: ישנא. I, 11: גגד שמא אמד שמא.- I, 17: או£/עומדות. Das erste Wort und das ו nach dein ע sind als getilgt anzusehen. 19 17: א\א ‘שתיקה. ly 18. Der mit ׳בנאכל eröffnende Schluss des Abschnittsist durch kleinere Schrift als Glosse gekennzeichnet. II, 2: בטילה לגרי!גוון ובל הגמלים [verbessert in סוף [סופה גיס הצ-יביר ןהיא:ע?גלים;. II, 2: יאקס :שליס^עליהס שבר. II, 4: ר' הר)ל; vgl, Tay!01•, Sayinga of the Jewish Fathers (Cambridge 1877) p. 5 f. . . _ אי IT, 4: אי ,״שאפשר לו להישמע später darübergeschrieben. II, 7: מרפה גבסים שיבה היון מךב' שפחות מך׳ זימה מךי׳ .עבדים מ חב' גזל מךב' לשים מרב' בשפים מ!־;' תורה מלבה היים זקנה שם טוב. II, 7: ל!נ׳ היי העולם הבא. II, 14: הווי שלןד ללמד מה שהשיב לאפיקורוס. II, 14: שישלם — פעולתך fehlt. III, 1: ולאיין. III, 1: מלחה סרוהה. III, 2: n$q, הנעה?ן הךף־יון. III, 2: שיושבים רעסולןים?דברי תורה.