Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 1 · p. Seite 36

86 Die Midraschim zum Dentateüch''«nj» ''der''ÄeMnge 4) ואתחנן Deut. 3, 23. T. d. A. ואתחנן Nr. 1—6 (Nr. I ואתחנן אל ה' ונו׳ וש״הוכו׳. gdas!;Woöu!> dis D Ende; 3 .zweites Pro mir ׳ rttit, ־! 4;וש״הfri י, . .. מה כתיב למעלה טן הענין vgl. בהעלתף Nr. 6; 5 Auslegung, über זש׳ה daselbst vgl. oben Jg. 1836 S. 453; Nr. 6 זה שאמר איוב. אס יעלה לשמים שיאו וכז׳ . in einem,׳,׳umfangreichen Stücke auf den Tod der- Mose gedeutet, vgl׳ auch Nachtrag Nr. I). Tauch. ואתחנן Rr. ׳ T. d. A. Nr. 1—6. (Die Auslegung in Nr. 5 zu אתה החלות, ein Zusatz der eck. Mantua, fehlt tu T. d. 81., vgl. Bnber, Sinnt. 33). Deb at im rabba, ואתחנן Nr. 1—9' (Nr. 1 ואתחנן אל ה' ה ל ב ה איר סיי מיש ראל שהיה׳ עימד:ומתפלל :ופי׳'מנין ממה 4—2;שקרינן בענין ואתחנן אלה' Proömien mit 9—5;זש״ה Slüslegüug zu 'den ersten Versen). Debarim rabba u a cb C o d. E.: ואתחנן מהו שיכנס אדם להר הבית במקלו 1במנעלר:. . . . זש״ה מטה כמדקרות חרב בל מי שפורץ בנדרים במי שניטל את החרכיודוקרה בתיך'מעיו‘. .. אמר' הקב׳יה בעה־יד נתתי לכם ארץ אחת אכל לעיל אני נותן לכל שבט ושבט ארץ אחת. H׳om Ui e über D eut, 4, 7, vgl. ob. Jg. 1886, S. )559. Debarim r a b b a , ואתחנן Nr. 10—17 (Nr. '10 כי מי גו גדול וגו׳ הלכה ארם מישראל וכוי מנין ממה,שקרינו בענין יבי י1;מי גוי גדול Proöm ' über y>. 20,2; 12 Proöm mit rfw; 13—17 Auslegung zum ersten Verse; Schluß שנאמרוחירן מרם •(יקראו ואני אענה בי תוליד.*. Deut. 4,25 (Eeder bei Mein rc.). ... Zu den Tauchmuas keine Homilie, außer im Nachträge zu ואתחנן, nach einer HS., ein längeres Stück, Nr. .2. בי תוליד בנים ובני בנים ז ש" ה ובו׳ mit dem Schluffe אמר הקב״ה על ידי יצר הרע הייתם חוטאים וגולים אבל לעתיד לבא . . שנאמר ובו׳• Deba r i m r a b b a, ואתחנן Nr. 18—24 (Nr. 18 כי תוליד בנים הלכה ארם מישראל מהז שיהא מותר לו להקיף