Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-01-01 · Heft 1 (Januar 1881) · p. Seite 21

Handschriftliches au$ München. 21 );':miu'l b. 9Mv *), Tobia b. (glicfor*) unb Sofmfor'louiiuo8) Und bei plutualjme nicht 11eu>m־bißt worben. Slufecvbcm ist in bev Ausgabe, ׳!-'abgesehen von zahlreichen Berstüiillneluiigen, bicCaicUe aumaucbcu Stellen gar nicht ber ^(utovuamc zuweilen ialsch angegeben f!A K\ '• ai Z» Wo10• .־!׳.״, li; כי גנב גנבחי יאבש האפי פה לי לעשוח לך טובה ולהזכירך היא שפא נפכית בגננחך לבך אבי׳ בי גינב גינבחי ולא נפכרחי; ־■ D .בגניבתי . ואבם האפר על פשעיך •שפיך בביר לכך אפי לא ע •שירחי פי^יפה כפרשב״ש |ל• (i. M. 1. 2״. Unser N3VM.Tert zu dieser £tdk׳ in viel kürzer. 54 h) Zu CSjrob. 1s U, Nt. 10 a. Tic 3־ teile biHel 311 unserem N.Ter Le W keine wesentlichen Varianten. % c) Zu Erod. 8, r> und 0: לפחי אעודר לך ... ירשב״ם פירש לפחי רחיצה לשלח אה ישיאי ואז *חעחיי לך פיר כשחשלחפב ואז *חפר לגיחר^ 1כלומר לפחי אשלחבם וטעבבז הנגינה פיביח על זה שיש פסק בין לפחי וביןז אער־חיר ורב י נ׳ ׳:!לפה פירש בפו אברהט >חבן עזרא . ואך זה הוא דוחק בי| jf :אין זה כפי פשפעוח הפסיק הבא אחריו בי ני אה ׳ששאל ההעחרה עליו ליובב f נ) הפח" וכן עשה פשדח רבינו על בן אין לסור אל־1 שמי כזב\ M. •11 t Zn der Aukube D. 3. 32 1׳ in das Nteiste unterdrüdt. § Die hier citirle CjvfUivimn bev 1H.3.^V^L giebr emen ganz aitderen 5 Sinn als die unserer N3VM. Ausgabe, die mit Nascht überei ugimmt. ׳' Nicht a'uszufiudende N3BNt. Eltlarung<-n dringt auch du Ausgabe D. S. Ne. 10 b, 25 1־. Ungenau ist N2VM. u>׳edergegel׳eu 19^ unb f»l a. I>1\ N o s i u s in naher Aussicht Itebeude N?VM. Ausgabe wird über diese unb ähnliche 3teilen Vtdjt oerdreiten. V׳ Ztt ׳Deuter. 12,20 ,כי ירחיב ד׳ אלהיך *חח גבולך באשר דבי יך היכן דבי בי איריש גויס פפניך והרחבח׳ אח גבולך . לקח טוב. ($. M. 115!>. Zn der ססיקחא זוטרחא findet sich diese 3telle nicht. . Zu Deuter. 28,29: והייח מפשש בצהריבם כאשר יפשש הער באפלה וכי העור אץ ממשש כי אם באפלה אלא כשהוא פפשש ביוכס ארס ר ואדה : אותו ופיישייו בדרך ישר אבל באפרה הוא אינו פבחץ ומכיר הדרך ואין אדם רואדחו לסעדו ונופיה לחיך הפחתיבם או לחיך הבורות כך גלות בח ציון בלא 2 .*) .נביא ובלא חוזה . לשון לקח טוב |Ji. 1 1־5נ>. Zn der פסיקתא זוטי־חא hat / diese Stelle eine andere sich tnehr an ben Wortlaut im Talmud iMegilla 21 b)! haltende Fassung; die Anwendung im Seht uh saue fehlt daselbst gänzlich. י) <L M. 53 a. 121 u. 138 a, 112 1). 4) Die Erklüruttgen tu der Ausgabe D. 3. zu 27' שבל“1 ארח ידיו b, 28 לו ישטמנו יוסף b und zu 09 ויפצאי איש b führen in (5. M. die Unterschrist ג״ן. An letzterer 3t׳׳lle ist der Verfasser vom ג״ן nommnt, der seinen Vater citirt. ואופי הר״ר אהרן בשם אביו fbei Zuttz, Z. G. S. 97 werden ,.Aaron, der fernen Vater ansührt" und der ״Verfasser des Gait" für zwei Personett gehalten, s. and) p. 78 und?Neubauer 438). Die Erklärung zu הפעם ילוד. אישי D. 3. 10 b hat (5. M. 7 b die Bemerkung:וכן בסירש אבן עזרא. Eine solche Erklärung finde: sich jedoch in unterem Z. E. Texte nicht. ״) In D. 6, 49 b wird ומורי הרד׳ אפריט citirt, wofür E. M. 80 3.