Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 1 · p. Seite 35

sein Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten. 35 Cod. hin, der nach dem oben (S. 30) angeführten Epigraph im I. 5133, d. i. 1373 vollendet worden, demnach 19 Jahre älter als die Wiener Handschrift') und 11 Jahre älter als das Goldschmid'sche Ms. *) ift. lim das Jahr 1500 war der Codex im Besitze einer Familie in Frankfurt, wahrscheinlich am Main, in der sie als Erbstück vom Vater auf den Sohn überging. Eine halbvermischte Notiz auf der ersten Seite bezeichnet nämlich einen gewissen E p h r a j i m b. Jacob als Besitzer der Handschrift •), darunter eine zweite, offenbar jüngere * * * 4 S), dessen Sohn, Jacob b. Efrajim ha-Cohen, welcher, nach bett von dem Erstgenannten geschriebenen Aufzeichnungen auf der letzten Seite des Cod.4), am 3. Ab 5291 (1531) geboren wurde. Dieser erzählt in einer interessanten Notiz am Schlüsse des Cod. •) von ') Krafft ».Deutsch a. a. O. das. ')Auerbach a. a. O. S. 9. *) שלי הוא זה המרדכי נאום אפרים בן החבר רבי יעקב ז׳ל. 4) שהזהב יעקב בר אפרים הכהן ז״ל. 6) בני יעקב יום 1׳ אב שנת רצא; . . . . בשבת כ״ב אלול רצו; שמעון .יום גי י״ח כסליו רצז אסתר בשבת ס׳ א ארר רצפו. בין השמשות כ״ג טבת שלד לפ״ק בא לכאן(ווחנקבורט מלך ממדינת (י צרפת אשר המליכו(עלי)הם מדינת סולן ובשבת אחר כן פרשת ואלה ושמו)ת בא המלך עצמו ברחוב שלנו עם מקצת (שריו) על עגלה מכוסה בכלי אילת פני חצר (בית) הכנסת ויורד מן העגלה והלך המלך בעצמו <עם מ)קצת יועציו בבית הכנסת ובא לב״ה בשעת (הררש)ה ואחר סיום הדרשה בקשו יועציו מהקהל יצ״ו (לקר)א לחזן וכן עשו הקהל יצ״ו והיה המלך בבית הכנסת (עד םיו)ם תפלת מנחה אחרי התפלה היה (חפץ?) המלך להראות לו הארון הקודש עם ס״ת שבתוכו ונטל אחד מיועציו נר של שעור, בידו והולך היועץ עם הנר לפני הארון הק׳ ורואה חמלך הס׳יח היאך הם מונחי' באיון הק׳ ולמחר בהצרים בצהרים) הולך לדרכו למדינת פולן נאז יעקב בר אפרים הכהן ז׳ל (.). Die eingeklammerten Buchstaben fehlen an dem nachträglich stark beschnittenen Rande, sind aber mit Leichtigkeit zu ergänzen. Unter Frankfurt ist wohl, wie gewöhnlich, F. a. Main zu verstehen, von wo auch der Cod. nach Ungarn kam. (S. die nächstfolgende Amn.t Der Frankfurt a. Mainer S chudt (Jüd. Merkwürdigkeiten IV. Theil 2, S. 3S1 u. 387) zählt׳unter den ״hohen Visiten in einer Judenschul" diesen hohen Besuch nicht auf, wahrscheinlich damit seine jüdischen Mitbürger sich nicht darauf zu viel zu Gute thun. S«