Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1874-01-01 · Heft 1 · p. Seite 22

22 R. Abraham b. David aus Posquiörcs. Wern Lehrer und Freunde aus Posquiöres stand, ihre genügende Erklärnng. Jonathan hat die Hassagot des Rabed wohl gekannt und vielleicht mit dessen Wissen benützt. Sein Schreiben') machte auf Maimnni einen solchen Eindruck, daß dieser darauf denzfolgenden Schriftvers anwandte, ״Moses sprach, ich will doch hintreten und diese große Erscheinung betrachten." Die Ausstellungen selbst, die an seinem Werke gemacht׳ wurden, suchte er zu widerlegen, eine derselben aber und zwar eine solche, welche einer Glosse des Abraham b. David entlehnt war, entlockte ihm das Geständniß, daß er sich geirrt habe?) Das Urtheil überhaupt über Jonathans Anfragen ist zugleich ein bedeutsames Zeugniß für den hohen Werth der Kritik des Abraham b. David. Man kann an derselben die Form tadeln, in die sie der Verfasser kleidete, aber ihre Bedeutung muß man erkennen. Sie ist das Erzeugniß eines scharfen Geistes. Sie drang mit zersetzender Kraft irr das Werk des großen Meisters der jüdischen Wissenschaft ein, zerstörte an gar vielen Stellen dessen künstliches Gefüge und deckte manchen Irrthum auf, der sonst unbemerkt geblieben wäre, aber sie ist selbst nicht von Jrrthümern frei. Sie wirkte oft mit der Gewalt eines Sprenggeschosses, bald gleicht sie jedoch einem aufflackernden Strohfeuer. Wir wollen dieselbe, um ihre Vorzüge und Mängel kennen zu lerueu, nach allen Seiten betrachten und deren wesentlichen Momente hervorheben. Abraham b. David 8) griff zunächst die Methode und *) Gutachten-Sammlung Nr. 49. ') das. Nr. 29. 3) Hassagot zu Maimuuis Einleitung zum M. Th. Ich theile hier die Bemerkung des Rabed, weil sie für seinen Standpunkt bezeichnend ist, vollständig mit א״א סבר לתקן ולא תקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו כי הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשכב אומרם והיה לו בזה דתועלת גדולה כי פעמים רבות יעלה על לב הריין לאסור או להתיר וראיתו ממקום אחר, ואלו ידע כי יש גדול ממנו הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו, ועתה לא אד ע למה אחזר מקבלת׳ ומראית׳ בשביל הכוח של זה המחבר אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב ואם אני גדול ממנו למה אבטל רעדתי מפני דעתו. ועוד כי יש דברים שהגאונים חולקים זה על זה נזה המחבר בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו ולמה אסמוך אני על כרירתו והיא לא נראית בעיני ולא אדע