Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 1 · p. Seite 46

46 Eine historische Notiz. אכתוב הרשום ככחב אמת־ מה שקרא לפני בהמתי ר״מ ואב״ד בק״ק 2!יץ. למחרת יום הכפורים הי"ח' לפ״ק (שנח נגד כל עמן אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל תגייס) בא לשם המלך האדיר לוא״ים מלך צרפת ונבארה ירה ואמו המלכה אן ואחיו רוקיא דיא מנשיא ירה ואח״כ ביום השבת ראשון של סוכות בא בגלוי ובפרסום אל בית הכנסת הוא ואחיו ה״נל והרבה דוכסים פנות המלכות. ואגחנו עדת ישראל לא היה אז לנו עוד שום מבוא ודרך על ידי מי ומי נשתדל אל המלך כעת קיומים. ויהי ממחרת יום שני הסוכות בא אל בית הכנסת סעקרטרי״א של הדוכס קונט׳יי ר״י ברי״אן קאנצלר הגדול של המלך ירייה ויספר לפי תומו אל היהודים ויאמר: המלך דיבר טוב על היהודים והוא צוה לאדונו.הקאנצלר לכתוב אל היהודים קיומים ועל פי רבדים אלו שמנו מוצאות בנפשינו ושלחנו בו ביום שנים מהקהלה אל סקרעטרי״א הנ״ל לשמוע עוד שנית ממנו שורש הדברים והשיב להם עתה באתי מבית אדוני דוקס ברי״אן הנ״ל והוא צור. לי לומר אל היהודים שיביאו לפניו כעת מחר אח הרב עם שנים מהיותר לומדים. ויהי למחר יום ראשון של חול המועד באנו לפניו וקבל אותי בכבוד גדול ויאמר אלי על ירי המליץ הפרנסים שהלכו אתי הישיש הפרנס ר׳ יעקוב יותם והיקר כמר ועליגמן יותם איך מלאני לבי לבא רנה לנהוג רבנות בלי הורומניתא דמלכא כי הקיומים של היהודים אינם סובלים פירש כי אם שיכולים לקבל רב מהם ובהם אבל לא לקבל רב ממלכות אחרת וכשמעי דבריו בשם המלך רעדה אחותנו ויהפכו פני לירקון בהכירי האמת מבטן מי יצאו הדברים שאכל קורצי בי מלכא עלי להתגולל ולהתנפל עלי לבי לפומי לא אגלה וירא הדוכס הנ׳יל כי אחזני השבץ לקול צללו שפחו ויאמר אל הפרנסים בפנים מאירוח אמרו אל האדון הרב אל יפול לבו־ עליו כי 'המלך יד״ה חפון חסר הוא עם היות כי הכעיסוהו בכך מכל מקום לא יפרוץ גרר. Also am Versöhnungstag 5418 war der König mit seiner Mutter Anna und dem Hofe nach Metz gekommen. Dieses Datum entspricht den 17. Sept. 1657. Am ersten Sukkotfesttage erschien der Hof in der Synagoge — 22. Sept. Am folgenden Tage erfuhren die Juden durch den Kanzler, daß der König es gut mit den Juden meinte. Ein Tag später erschien auf Einladung des Kanzlers die jüdische Deputation mit dem Rabbiner Mose Kohen vor dem Kanzler, ttnd er richtete im Namen des Königs huldvolle Worte an dieselben. Daran schließen sich nun die lettrss potentes vom 25. Sept.; sie sind Tages darauf nach Einpfang der Deputation ausgestellt. Offenbar wollte der Hof mit dem Besuche der Synagoge Ostentation machen. Bedenken tvir, daß damals erst die Fehden der Fronde beendet wurden, ttnd daß Ludwig XIV. es darauf anlegte, das Bürgerthum zu demüthi-