Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 1 · p. Seite 32

32 Wissenschaftliche Aufsätze. היה לי שטוש הרפוס ברצון הייתי נוער חצני להעתיקו. גס הייתי מתעסק להפקידו ודברתי עליו עם אתה חכמים אבל לא ׳מצאתי בהם שרוצה לחתום שמו בשטרך כי אינם יודעים את לשון העברי עד כלל היופי שיבינו ספר מכלל היופי. וסוחרי ספרים במדינה ■הזאת שהם כמעט כולם דבקים באמונה דרומי _אינם קונים ספרים■׳עבריים■ ■בסבה שכמריהם לא ידעו שום דבר מלשון הזה ויותר מקצתם אינם מכירים רק את אותיותיו. והנני מיער לאדוני לקבל ספר אחד בעד ערך נכון אחרי שאראה אותו משולם לא היתה מריבה ביני ובינך על זה. ואם אוכל לעבוד אח אדוני ולעשות לו חפץ בעיר הארל״ם ובכנסת מכירי הרועים אעשה ו בכל לבי והייתי מראה לכלם ששמך יחכמתך היא גדולה ויקרה בעיני ." Sobald Abendana merkte, daß die Correspondenz mit dem befreundeten Theologen einen ernstern Charakter annahm, als er vermuthet hatte, ließ er dieselbe fallen ■und würdigte das letzte Schreiben, in welchem Hulsius seine unlautere Absicht ziemlich deutlich zu erkennen gab, keiner Antwort. Es ist nicht unwahrscheinlich, daß dieser Bekehrungsversuch unfern Abendana zu einer Arbeit veranlaßte, durch welche er seinen damals noch spanisch redenden Glaubensgenossen einen wesentlichen Dienst leistete, cs ist dieses die mit kurzen Anmerkungen versehene spanische Uebersetzung des Kusari, welche unter dein Titel: Cuzary, libro de grande sciencia y mucha doctrina.... niavamente tradu ziel0 del Ebrayeo en Espanol y comentado pör '61 hacbam E. Jaäcob Abendana, con estilo facil y g-rave em Amsterdam ano 5423 erschienen ist. Diese Uebersetzung, welcher der Commentar Muskato's ״fast ausschließlich zu Grunde■ gelegt ist^)," wird von Richard Simon sehr hochgeschätzt und der Büxtorsschen vorgezogen, ״indem' sie in der That genauer und sorgsamer ist.?)" Nach dem am 17. Isar (29. April) erfolgten Tode des Londoner Chasans R. Josua de Sylva wurde Jacob Abendana (e. 1680) zu seinem Nachfolger ernannt 4 5 6). Dort vollendete er die zur Belehrung seiner Glaubensbrüder unternommene spanische Uebersetzung der Mischna sammt den Commentaren des Maimonides und Bartenora, der sich Surenhus bei seiner Bearbeitung bediente und welche der durch sein lateinisches Werk über Kabbale bekannte Rosenrsth handschriftlich besessen haben soll 7). 4) Cassel, Einleitung zuni Kusari (Leipzig 1853 XXXII. 5) De Rossi, Dizun. Storic. Deutsch von Hamburger (Leipzig 1839), 2. 6) Vgl. den im Texte folgenden Auszug aus einem Briefe R. David Nieto's. 7) Wolf, Bibi. Hebr. I, III, s. v., De׳ Rom fl. c., 2.--'-"