Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1915-01-01 · Heft 5 · p. Seite 292

292 Ein Judentag aus Süd- und Neuostpreußen, הג״ל ומיד הגאון יותן להמשולחים ע״פ מכתב־ הודאה משלשה משולחים שמוציאים המעות לטובות הכלל כפי אשר יוציעו לפגי עין העדה הגאון הנ״ל של טובות הכלל ותיקוני הדת ותכלית מקור פרנסת עם ישראל מוציאים :המעות1). וכן אם לפעמים יהי׳ ההכרח לשלוח אזה2) סכום ממעות המדינה לק״ק ברעסלוי לצורך הוצאות משולחים יושלח מגוברים הנ״ל ליד הגאון מהר״י ברלין נרו3 4 5) ויהי׳ קוויטונג משלושה משולחים מהנ״ל להגזבר ויותן לידם מהגאון טהר״י נרו ע״פ קוויטונגי משלושה משולחים טהנ״ל באופן הנ״ל ולא יותבע משום אדם חשבון מהמשולחים הנ״ל כי באמונה המה עושים לטובת עדת ישראל! בלעדי אשר יאמרו לפני האחד,) הגאונים הנ״ל בהוצאות הכסף. גם יותן לידם מהגוברים הנ״ל בנוסעם לטובות הכלל ברלין או ברעסלוי ודומיהם ערך שלשה מאות ר״ט נגד קוויטונג משלשה משולחים וכן בעתיד יותן• להוצאוחם כערך הוה והמותר יקהו מן אחד הגאוני׳ הנ״ל. הגוברים דנ״ל אין צריכי׳ להראות חשבונם לפני שום אדם אחר זולת לפני שלשה נאמני׳ מקהלתם הנ״ל דהיינו הרב מהרצ״ה הכהן הנ״ל לפני הנגידים טו״ה ליפמן בר״ז6 7) ומו״ה בינוש כ״ץ6) ומו״ה אלי׳ בר״שי) והרב מו״ה זכרי׳ (9מענדל נרו לפני הנגידי׳ מו״ה אמוק ברא״פ נרו8) ומו״ה זלמן ברר״פ ו) Von יוציעו bis המעות unverständlich. ף Lies איזה. 3) R. Jesaja Berlin s. Berliner im Magazin für d. Wissensch. des Juden{. VI, Berlin 187g, S. 65 ff. 4) Lies אחד. 5) Liepman Selig war 1793 Posener Gemeindevorsteher s. Zeitschr. der hist. Ges. f. d. Pr. Pos. a. a. O. 6) Subskribiert in Posen auf רשמי שאלה, Warschau 1811, משנת גדר' אליעזר Altona 1815. Er ist identisch mit dem oben S. 191 genannten Benisch Lewin, denn im Namen seines Sohnes ר' ליבש ב״ר בינש כ7/ץ משנת דר׳ אליעזר) a. a. O.) findet sich des Großvaters Namen <ליבש Lewin) wieder. 7) Er wird als 1794 ר׳ אלי' בר, שלו□ מליסא als Posener Gemeinde- Vorsteher (Kscherimbuch a. a. O. S. 410 b), als Elias Scholem 1800 unter den dortigen Repräsentanten (Pos. Staatsarch. Akten der Stadt Posen No. 693 Bl. 17 i.) und 1809 als ר׳ אלי׳ פרנס בר׳ שלום (Kscherimbuch S. 432^) genannt (Mitteilung des H. Dr. J. Landsberger-Breslau). 8) Über Itzig b. Elia Margolies, den Schwiegervater R. Akiba Egers s. meine Gesch. der Juden in Lissa S. 244. Er unterzeichnet am 8. Tebeth 5551 (15. Dez. 1790) den Nißraf-Brief der abgebrannten Lissaer als (יצחק איצק ברא״פ.ז״ל נבן ר׳ אליה פרנס ברא״פ, wird 1795 als Isaac Elias unter den Ältesten und Beisitzern genannt (Berl. Staats-