Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1915-01-01 · Heft 5 · p. Seite 291

Ein Judentag aus Süd- und Neuostpreußen. 291 בהגאון אב*ד טגלוגא, מק״ק־ואלעשין ה״ה הישיש הנגיד מו־״ה פשה כ״ץ ־במ״ה ברוך ו״ל1), מק״ק גרי י נד ץ] ה״ה התמים הרב מו״ה ישכר בער: נרו במהר״ו ז״ל2). ב׳) כל קהלה וקהלה במדינות הנ״ל הן עיר גדולה או קטנה יתנו מנדיבות לבם הטוב סכום אחד שוה דהיינו ערך שליש!דמי גלגולת שהוא אחד והב פוליש3 4) ולשלוח המעות ליד הגזברי׳ הנאמני׳ ה״ה הרב המובהק המפורסים (sic) מוהרצ״ה גרו הכהן בק״ק פוזגא׳) או אל יד הרב המובהק מו״ה שכרי׳5) מענדל נרו בהגאון זצ״ל מליטא6). והמעות אשר יובא ליד אחד הגזברים האלו יהי׳ צרור תחת ידם עד אשר ידרשון המשולחים לשלוח לק״ק ברלין המעות אל יד הרב הגאון המפורס׳־מו״ה צ״ה נרו אב״ד ור״מ דשם7) ויתנו 'שלשה משולחים מהנבחרי׳ הנ״ל קוויטונג ליד הגזבר ששלח הטעות להגאון Rawitsch als Rabbiner nach Königsberg i. Pr. (Chebrabuch der R.’er Chebra Kadischa S. 113 [114]a; vgl. Jolowicz, Gesch. der Juden in Königsberg i. Pr., Posen 1867, S. 112, Jahrb. der jüd.-lit. Ges. VI 208, meine Gesch. der Juden in Lissa S. 282, 380. Das Lissaer Memorbuch widmet ihm einen ehrenvollen Nachruf. Vgl. ferner die vor kurzem erschienene Gesch. der jüd. Gern. Rawitsch von Rabb. Dr. Cohn S. 31—96.!) Dzialoszyn nordwestlich von Czenstochau. Über ihn konnte ich nichts in Erfahrung bringen. Er ist nicht der Verfasser des Psalmenkommentars משפט צדק, Breslau 1830, der R. Mose b. Gerson hieß und als Rabbiner von D. 1831 starb (Pessachhaggada גאולת ישראל, Breslau o. J. 4°3 Vorw.). 2) im Grätzer Gemeinde-Kontres wird 'ואת נשמת מורינו הרב ך יששכר בן מורינו הרב ר׳ שמואל ונוויל genannt. 3) Der polnische Gulden wurde zu 30 Groschen gerechnet [= 50 Pf.]. 4) Über R. Hirsch s. Jahrb. der jüd.-lit. Ges. III 8. Er war bis 1769 Rabbiner in Schokken (polnisch Skok) und vielleicht aus Lenczyce, da er auch R. Hirsch Lunschiz hieß. Von 1769—1815 Dajan in Posen (Kscherimbuch a. a. O. S. 372b ff. — 439). 4. Elul 1800 approbierte er mit den אבי עור, Posen 1802; vgl. noch טל אורות, Frankf. a. d. O. 1811, S. 124 a. 5) Lies זכריה. 6) Über ihn s. Heppner-Herzberg a. a. O. S. 366, חוט המשולש החדש a. a. O. S. 65 a, עליות אליהו a. a. O. S. 42 Anm., meine Gesch. der Juden in Lissa S. 202 ff. ’) R. Hirsch Lewin s. Landshuth, תולדות אנשי השם, Berlin 1884, S. 69 ff. 19