Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1915-01-01 · Heft 4 · p. 170

Bemerkungen zum Sefer Scka'asehulm. Von E. Baneth, (Schluß.) 32. *Das. Z. 54 ff: כל קרוב אלינו,להיות כלם שדם, ואם השרים יושבים עם הענוים, והסכלים שוכנים עם המשכילים, כי קהלם חכמים ונבונים, ומורי צדק שומרי אמונים/ אכן גברו הפריצים עליהם. Der׳ Sinn des ersten Satzes, meint D., ist nicht klar. Ich vermute, daß ובל קרוב אלינו zu lesen ist (vgl. S. 134, Z. 66) und diese Redensart die Bedeutung von ורחוק ממנו hat (s. Ps. 32,9, wo Ibn Esra eine Erklärung anführt, nach welcher בל קרב אליך den Sinn von חלילה לך hat; vgl. auch die Redensart קלני נקל אני] מראשי in Sanh. VI, 5 für ראשי כבד ממני). Im Vorangehenden hat der Verfasser die Schlechtigkeit der Ortsbewohner geschildert; nun fährt er fort: Es liegt mir fern zu behaupten, daß sie alle gleich sind, obschon Schurken und Unwissende neben Frommen und Oebildeten wohnen; denn die Gemeinde besteht im Grunde aus Gelehrten und Tugendhaften, nur daß die Ruchlosen das Übergewicht haben. — Statt השרים ist wohl הדדים (oder הרשעים?) zu lesen. Fürsten und Demütige sind zwar auch Gegensätze; in diesem Zusammenhänge aber, parallel zu סכלים und משכילים muß dem Worte ein Makel anhaften, wie umgekehrt mit der Bezeichnung ענדם ein Lob verbunden ist. 33. S. 159, V. 41: ושט שם בתוך קנה מחוקה, היות מעבר לכל אכל ומשקה. D. vokalisiert richtig מחוקה (nicht מחוקה) wegen des Reimes ומ^קה, leitet aber gleichwohl das Wort vom Stamme מחק ab, was ganz unmöglich ist. Er erinnert an בו ביום מחקו סאה (Schabbat 153b) und erklärt קנה מחוקה als unvollkommene Luftröhre — unvollkommen darum, weil sie nicht aus ganzen Ringen besteht. Nun heißt aber מחק nicht verringern, sondern streichen; daher סאה מתוקה — das gestrichene Maß im Gegensatz zum