Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 15 · p. Seite 707

Hin Briof K. Bonjamin Cohen Vitali's in liuggio. 707 ko.it in ihm vorausgesetzt hätte, die der Aufnahme solcher Wimdermähren günstig ist. Auch die Bemerkung, dass Mose (,hajjim Luzzatto ül»er den ״Lmhuni“ Sabhathai Zewi’s sich ausgesprochen luihe, zeigt nur zu deutlich, wie oft zwischen dein Meister der Geheimlch!•)■ in Wilna und seinem jetzt in Padua weilenden Jünger von diesem so plötzlich und so traurig niedergogangonen Meteor der Kahhalisten die Rede gewesen sein muss, und dass diejenigen nicht so übel herathon waren, die von dom Fortsetzer des Soliar eine neue tuessianischo Bewegung befürchteten, die besser im Keime zu ersticken war. In diesem .Sinne thut sich zwischen dem Briefe II. Benjamin f'ohens und dem fast vierzig Jahre später geschriebenen Jekuthicl (Jorduns an R. Ileschel ein Zusammenhang auf, der das hinge Nachzittern der sabbutbiauischen Bewegung historisch beurkundet. איגרת ששלה במוהר׳יר ב״ך נדו לבמו־דר־ העשי״ל :ר״ו הכל צריבין ימארי היטייא דנרירין ליה שבילי דשמיא כקד נזן קאמייא' בוציגא קדישא ואוירא דכיא ג״י. פ״ה ע״ה האשל הגדול אשר כרמת נהי' נובע מקור הכמה ככור מעיית רוט אדוננו במיהר״ר העיטי״ל נר״ו יאיר כפני המה, וירכו ימיו על האדמה, אכי״ר: כאתר דזקוקי; דנור ובעודי; דאשא, מתמן נפקין ובבוצינא הקו־הינו(ח[ת|א|), האפיק זיקי; כזיקין מאן עייל ומא; ספי; ומאן רקיע-), על מנת שיעלה לרקיע האמנם הציקתגו רו־ בטננו לעשות רצון קונני כאשר שמענו,את שמע שלומו כי ההל דה ה׳ ־'פעמו ועל אהת כמה וכמה בבא אלינו איש היל רב פעלים, אש.־־ כתורת אמת יגבר חיילים וביתרון הכשר הכמת, עזב את ביתו נטש את נחלתו לשתות כצמא דברי חכמים, בנחת נשמעים, וכמסמרות נטועים, היא האיש הלזה ההולך להקביל הדרת פני מעס״ת אשר גס מפיו ייטמע את כל הקורות איתני, ויהי בבואו אל מהג:ו והאיר אל עכר פניני טיב כוונתו וי־וב השקו לשמוע בלנלודים הכי ממתקים וכלו מהמרים המתקנו סוד עמי והתחלנו לגלות אליו אשר הננו ד זה במה שנים אשר מצאנו ויגעני מפי ספרים ומפי סופרים ומשנים, הין דאורייתא, וקשר רמהימנותא, דברים שבקדושה, ותירה הדשה, דאתמדו מפה קרוש דעיא מהימנא, בשי־א שמינא יי•), אתבלא ררהמנא, לקיים מה ,שנא‘ דע אלקי, אביך ועבדהו עבודה' נאמנה, ו־־א נהיה כאנשים ההולכים באפילה, לא ידעו ולא יבינו איזו דרך סלולה, אז שמה לסי ויגל כבודו ויאמר אלינו אך זה היום, שקיויתיהו, בקשתיהו וגם מצאתיהו ואלה איפוא הס מקני מילי מעלייתא, דמתאמר; מהאש־ הגדול מארי דהבמתא וסל רז לא אניס ליה עמיקתא דמסתרתא, וסיפר לנו דברים נוראים אשר מדברות קדשי נשמעים ונפלאים, יצחה נפשנו־ בדברו, ואמרנו מי יתן לנו אסר 4«! .1 ,cd. .lollinok ,מעריו Nach Jom Soliar Auf.; vgl. Bonsano (י .b Moöd k. f. 28 a .Baba b. f. 22 a (י