Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 3 · p. Seite 366

366 Louis Lewin Auch fehlt die Angabe im Register bei Salfeld. Seite 10 b wird berichtet ובחדש אלול ניפן [1] כ״ג בו: נהרג ר' מאיר בר דוד בוורמיש״א; er fehlt gleichfalls bei Salfeld im Register Seite 494. Seite 15 b: 1096 הרוגי וורמש׳־׳א כ״ג באייר יום א׳ ראשונה או פעם א׳ deckt sich inhaltlich mit Salfeld 'S.'3 und meint die erste Judenverfolgung in Worms. Auf Seite 16 a findet sich die Notiz: רבינו יהושע שה בן מהור״ר שלמה לרריא עניו שהרביץ תורד. בישראל והעמיד תלמידים רבים& .1והיד"■ אב״ד נפטר ביום ב׳ י״ו' שבט שנ״א ונקבר בק״ק ווירמיישא: דף מ׳ ע״ב Seite 16 b: רבי אליהו בן כבוד גדולי [!] מורנו הרב רבי משה2 ז״ל היה ראשונה ♦ 3אב״ד ור״מ בק״ק פולדא ובקק הענוא[!] ובק״ק מננצא ובק״ק ורידבורג ובק״ק ווירמיישא נפטר בוררמיישא בליל ד׳ בחצי הלילה וגי׳ [רניספד] ונקבר באותו היום בבית הקברות אצל הקבר הגאון מהדי״ל ביום ד׳ כ״א לחודש תמוז שין צדיק ויו♦ והוא הנקרא רבי __.♦1 אליהו בעל שם דף ל״ד ע״ב Zu Zeenah u־־Recnah. Herr Emanuel bin Gorion macht darauf aufmerksam, daß die S. 313 vermißte Behandlung des Verf. sich in . der Encycl. Jud. III 472 unter Aschkenasi findet. Besprechnngen Jacob Ma1m5 Texts and Studies in Jewish History and Literature, Volume I. Cincinnati, Hebrew Union College Preß, 1931. Das sehr umfangreiche Werk, das außer den hebräischen, teilweise arabischen Texten einleitende erklärende Abhandlungen gibt, erstreckt sich über die Zeit vom 10. bis zum 13. Jahrhundert — eine ]Reihe von Briefen stammen sogar aus dem 16. Jahrhundert —: und umfaßt Spanien, Frankreich, Italien, Byzanz, Babylonien, Palästina, Aegypten, Mosul und Kurdistan. Die Texte sind fast alle Fragmente, in denen der Anfang oder der Schluß fehlt, und die oft auch sonst starke Lücken aufweisen. Trotzdem bieten sie eine Fülle von wertvollen historischen Nachrichten. Die Briefe S. 21/3 sind gerichtet an einen König, der um Schutz, für die Juden gebeten wird. Darin werden Cordova und Abdelrahman 1 Nähere Angabe über die Quelle fehlt. Vgl. Wormser Memorbuch S. 5, 14, Epstein, die Familie Lurie, Wien 1901, s. v. 2 Er wurde Mose גריסא oder גריזא genannt, das Epstein und David Kaufmann (Kaufmann-Gedenkbuch S. 296, 317) nicht deuten konnten. Vielleicht ist גריסא — Griesheim (bei Frankf. a. M.), wo ein alter jüdischer Friedhof bestand. 3 Im W’.er Memorbuch S. 14: אב״ד פה במדינת ווירמיישא, im ספד המלואים ed. Kaufmann, Krakau 1894, S. 14: אב״ד וראש ישיבה פה ווירמיישא; hier heißt es auch: ובספד כראוי בו ביום; vgl. Kaufmann-Gedenkbuch S. 296 ff.