Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1933-01-01 · Heft 5 · p. Seite 388

388 Isak Lewin *wörtlich abgeschrieben; ich lasse ihn mit der Bemerkung des .Schreibers, die fünf Jahre jünger, ist, folgen: ב״ה. האלופי׳ הראשים מנהיגי ק״׳ק יערסלב כגשו לפנינו בטוב טעם ודעתי שפתם ברור מללו הציעו דבריה׳ בקובלנא רבא שידוע ומפורסם הצרות מרובו׳ שעברו ראשיה׳ בנדון הבית החיים שלהם. ואבותיה׳ צללו במים אדירים והעלר בידיה' חרם כנודע ומפדרסם לכל ד,בזיונו׳ שנעשו תמיד לד,מתים ולחיים. ונם בימי הירידים כשנזדמן איזה מת ד״ל גם על האורח עכר כוס התרעלה שהי׳ להם הוצאו׳ מרובות שהגיע להמתים שהיו ממש מחוב והשלך. והמה אזרו כגבורים חלציה׳ לעשות חסד החיים ועם המתים וטרחו ויגעו להשיג מהשררה ייר״ה ע״י הוצאו׳ מרובו׳ לאלפי אלפי׳ והשיגו בית הקברות. בכן החזקנו להם תשואת חן על שהוציאו הדבר לפועל ליסד בית עלמין בקהלתם. וכדי להחזיק ידיה׳ הגבלנו תחומין ויפדנו יסוד המוסד ומעמד ומצב לדורות עולם. ביריד דהאידנא. יהי׳ שכר מעות קבורה אפי׳ מהמופלג שבעשירים לא יותר מששים זה׳ ומידיה זה והלאה יתנהגו כן על כל צרה שלא תבא מי שיצוה קודם מותו להוליכו לקבר אבותיו . דוקא דשות להוליכו באופן שיתן שלשים זה׳. ואם יצוד. להוליכו שלא על קבר אבותיו יתן ששים זה׳ ומי שלא יצוד, להוליכו מכאן רשאים •<ךק הנ״ל. לעכבו מלהוליבו מכאן ולקברו פה ואם יזדמן בימי ירידים שימותו איזה עני אז אם יתודע מאין הוא יהי׳ הכליל או הקהלה מחויבת ליתן הוצאו׳ התבריכי׳. ואם לא יתורע רשות להב לסבב יעל החנות לקסן על התבדיכי׳. כ״ד רוזני קציני ד*א בשולחן מלא בצירוף ה״ה רבני דרא בועד קודש תשרי ת״ם לפ״ק פה ק״ק יערסלוב. נא׳ נפתלי הכהן החו׳ בק״ק פוזנן יע״א והגליל יצ״ו וגא׳ ה״ק שאול החונה בג׳ ק״ק קראקא יצרו הק׳ זכרי׳ מענדל מקראקא ונא׳ דרק מנחם מענדל יכונה מלבוב הועתק אות באות מגוף הכתב עם החתימו׳ ולראי׳ מד»ימנ׳ באתי על החתום היו׳ יו׳ שנ׳ בו שני. פעמים כי טוב שנים מאחד למנין חסהי״א לפ״ק נא׳ בנימין'בינוש מבריסק נאמן דחבר׳ קדישא שי׳ לבית קצינאלנבונין ♦ Die zwei ersten Unterschriften gehören Rabbinern, die zwei weiteren Landesvorstehern an; zusammen repräsentieren sie also die Plenarversammlung der Synode, שולחן מלא. Die Rabbiner sind bekannt. Naftali Cohen, Verfasser des .סמיכת חכמים, war Rabbiner in Posen in den Jahren 1691—1704. Saul war Sohn des Rabbi Heschel aus Krakau, zog ungefähr im Jahre 1697 aus Brest-Litowsk in den Kreis Krakau ein und amtierte alsdann in Opatow, bis er 1701 auch das Krakauer Ortsrabbinat übernahm; während der Jahre 1697—1701 zeichnete er gewöhnlich, wie auf der vorliegenden Urkunde, 1.1החונה בגליל קדאקא 1 Vgl. hierzu Dembitzer כלילת יופי, I 128 ff. und II 70 ff.