Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1932-01-01 · Heft 4 · p. Seite 338

338 I. Elbogen הוריו אמציה1 וגם טורד,1 דרים גבוהים » : * T T* ־ : T : “ “ T *3להם2 ישעיה בעד חזקיה העמיד נגוהים : : V T» •: ־ * T ן - J V T כלם4 5 6 כתרים לראש יאשיה שימם אלדדם v: T T T : * ד! T ־. 5האל משחו לעמו נגיד שומר אמונים ז־ ד• :••• t J ד ״ 6גם לאבותיו דרכיו הגיד פנים בפנים " T! *T *״ TTI T - ” :־ אין הגדולה מה תשאלו עוד בעד מעלת7 8 איש אלה אבוחדו 82) אר/ן. ושחק בנחשיו הרעיש ובממשלותיוb) 10נכדו לשון כל מהלל9 10 11 12 יחריש מדברותיו T ־־ :־ ״ **:־• •:־־־ T 1 :!זו יחש אבותיו לכל בא יגיד כי הם אדנים“ ־* *'•י:־ * T T : T ־! 12ולשון חסדיו לידיו יעיד כי הם עניים ד¬¬ * * T TT 5 T T « י ־ אין הגדולה' 1 Beide sind die biblischen Könige. 2 Könnte heißen ״um ihretwillen“, ist aber vielleicht nur des Metrums halber ein geflochten. 3 Der Prophet Jesaia stellte für König Hiskia die Sonne zurück, II Kön 209, Jes 38s. 4 Sie alle sind die alten Könige von Juda, die Gott als Kronen um das Haupt unseres Fürsten gelegt hat. שאם eine paitanische Form für כשאם, Zunz, S. P.2, 381. 5 Jes 262. 6 Gott hat auch den Ahnen des Fürsten Aug in Aug (kühne Wendung nach Deut 34!,, wohl um des Reimes willen gewählt)seine Wege verkündet, vgl. II Sam 5ל u. ö. 7 Hier ist nicht nur der äußere Rang, sondern auch die innere Qualität gemeint. 8 Vgl. Ps 1142; gemeint ist hier die Art seines Herrschens, durch die er Himmel und Erde ebenso in Erschütterung versetzt wrie durch seine. Abkunft. 9 Wohl nicht von מהלל (pr 2721), sondern so viel wie ילילל? ,,der Lobredner“. Vielleicht stand aber מחלל da. 10 Der Lobredner bringt seine Reden (vgl. Deut 33a; Cant 43) zum Schweigen, wTeil er diesem Übermaß von Tugend nicht gewachsen ist. 11 Wer die Almenliste liest, erkennt, daß es wirkliche Herren sind. 12 Wer aber seine milden Reden hört (Pr 3126), hat das Zeugnis in der Hand, daß diese hohen Ahnen voll echter Demut waren.