Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1931-01-01 · Heft 5 · p. Seite 379

379 פנים הדשעים שב# וכו׳ erhalten. Zu beachten ist, daß das Fragment noch die tannaitische Bezeichnung beibehalten hat (המקים). Ueber die Stelle selbst s. mein The Doctrine of Merits, London 1920, S. 159. Im Fragment (139, Z. 7) ist בנים statt בעם zu lesen, ebenso 143, z. 17 דיין statt מיין. Es wäre nicht uninteressant, festzustellen, ob das Wolfenbütteler Fragment nicht ein Teil der Handschrift ist, die Jacob Baßfreund in der Monatsschrift 38, 1894, 167 ff. unter dem Titel: ״Ein Midrasch in der Stadt-Bibliothek zu Trier“ veröffentlicht hat. Die Trierer Handschrift war auch in zwei Kolumnen geteilt und dürfte 40 oder 42 Zeilen zur Spalte gehabt haben. Ich will hier zum Schlüsse zeigen, wie wichtig und lehrreich die Erweiterung und Erforschung des handschriftlichen Materials sein kann. Ich wähle nur ein Beispiel, u. z. das von mir veröffentlichte Fragment im vorigen Jahrgang S. 280, Fragment Trier S. 175, Ex. r. c. 5, 22 und Tanh., ed. Frankfurt a. O. S. 71a: F. F. Trier Tanh. Ex. r. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הדע לעם. ומהר בשמך אמר לפניו דבש״ע שמך היים הוא לכל באי העולם ושמך הרע לעם הזה, אמר׳ פנחס הכהן כן חמא א׳יל שמך גדול וגבור ונירא הוא על בל העולם כולו [והכל] מחידאים הימנו רפי־עה הרשע שמע שמעך והידד ומהו הצל לא הצלת ר׳ ישמעאל אומד הצל לא הצלח דאי1 ר, ע׳ אומר יודע *ני שאתה עתיד להצילם אילא מה איכפת לך באותן שכותנין תחת הבנין♦ ובאו באתיאל פרעה ר׳ יודה הלוי בר שלום א׳ שמך נותז חיים לכל באי עולם ובשמד הר:: לעם הזה והצל לא הצלת והאחד או׳ מה יעשו איתן שהן כתוכין בתוך דימום א*ל הק/ ומאז באתי אל פר׳ לדבר בשמך שמך חיים ורפואה לכל באי עולם ובשמך הרע לעם הזה מה יעשו אותן הנתונים בתוך הדמום. ומאז באתי אל פר׳ לדבר בשמך הרע וג׳ איר פנחס הכהן בן חמא אמר לפניך שמך הגדיל גבור ונירא הוא ובל העולם מתייראין ממנו ופר׳ הרשע שמע שמעך והדד ומהו הצל לא הצלת וכו׳. Aus dieser Tabelle ist ersichtlich, daß F. die Versionen von Tanh, und Ex. r. vereinigt und eine vollere Rezension als die beiden anderen Textzeugen vertritt. Zu Deut 1617« Von Ed. König in Bonn. Anstatt der herrschenden Uebersetzung ״ein jeder nach der Gabe seiner Hand, nach dem Segen, den Jhw, dein Gott, dir gegeben hat“ schlägt Heinr. Lewy oben S. 19 f. die folgende Wiedergabe vor: ״Ein jeder — die Gabe seiner Hand soll so sein wie“. Indes daß איש als absoluter Nominativ (sog. casus pendens) gemeint sei, ist nicht wahrscheinlich. Das ,,jeder“ ist vielmehr als Subjekt zu einem aus dem Zusammenhänge hervorspringenden Prädikat ״soll bringen“ gedacht. Ferner das doppelte כ ... כ mit seinem korrelativen Sinn 1 Zum Gebrauch von *ודאי vgl. Ludwig Blau, Massoretische Untersuchungen Straßburg 1891, SS. 57—59; ferner sind Mechilta RS. 67, SS. 75, 86, 101, 114, 115 und 152; und Gen. r. c. 16 ed Theodor S. 142 zu vergleichen.