Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1930-01-01 · Heft 4 · p. Seite 284

284 Seite 1 אכחיד1 שלשת הרעים בדרה אחד2 ומי היו?, רבינו ואנטנינום ומלך [פר]סי. שמתו שלשתן בירח אחד וקראו עליהן רבותינו מקרא חוד, ואכחיד וגו׳3, דבד אחר [אב] היד וה משה ואהרן ומרים, וכי בירח אחד מתו שלשתן, לא מיתו אלא כל אחד ואחד [בומגו?] משח מת בשבעה באדר, ואהרן מת באחד באב, ומרים מתה באחד בניסן ,;. ואכחיד, ומה תלמוד לומר בירה אחד [אלא] שבירח אחד נגור על שלשתן גזירה [שימו] תו לכך נאמר ואכחיד שלשת רג׳ הוי ותמת שם מרים וגו׳ 4. ד״א ויבאו בני ישראל זד, הוא שאמר הכתיב הנה מה טוב ומת נעים וגו׳6. וה משה ואהרן שהיו אחין בחייהן ובמיתתן וכן הוא אומר ואשלח לפניך את משה [ואת אהר]ן ומרים, אמר הקב״ה בא וראה מה ביני [ובין ב] שר ודם, כשר ודם... מפסיקין להם .. . אלא שלחתי לכן שעשה .... ה6. Seite 2 (ע׳־יסו וויסעו מקדש] ויבאו בני ישראל כל העדה[הר החי] 7. ילמדנו רבנו מהו לעמרן את המת בשבת. כך שנו אין מעמיצין את המת בשבת8. ר׳ שמעון בן אלעזר9. אומר הרוצה לעמיץ את המת בשבת נוטל יין ונותן בתוך חוטמו והיין מעמצו משם מאליו10, וכן היה ר׳ שמ1עוןן בן אלעזר אומר תינוק בן יומו11 אין משמרין12 אותו מפני הכלבי•1 אפילו מפני ד,רחשו!14, ואם היה אפילו מעוג מלך הבשן 14 משמרין אותו מפני הכלב מלפני הרחשון ומפני החולדה שתוציא את עיניו ". למה שכשאדם [חי] מוראו עליהן שנ׳ ומוראכם וחתכם (בראשית ט׳ ב׳), מת ני[טל] מוראו בן בחייהן בן במיתתן. מוראן של צדיקים על העולם למד, שאף על פי שהן מיתין נפשותיהן חיות אצל הא[לד,ים] שכן נאמר בד[וד] והיתד, נפש אדוני צרורה וגו14. ואת מוצא כש[ד,צדיקים?] שדדו מיתין הן נותני־ץ 17 רושם. אמרו ר [ב ו תינו] בשעה [שמת ר׳ שמואל בר בר יצחק?] נעקרו האילנות של [ארץ ישראל], כשמת רבי ה ו ש ע י א ... טור של טבריא להוד ...18 1 Zech 118• 2 Vgl. zu dieser Stelle Rapoport, Kerem Hemed IV 218, Erecli Millin S. 196, Hoffmann, Magazin 19, 50, und Krauss, Antoninus und Rabbi S. 92. 3 Num 201י b. Taanith 9 a. 4 Ps 1332נ. 5 Vgl. Tanhurna Ex. 6 Num 2029• 7 M. Sabb."151b und 77b, L אין מטצמין, Pal. אין מאמציין, vgl. Aruch. 8 B. 1. R. Simon b. Ganialiel, vgl. ד״ט. 9 B. 1. הרוצה שיתעצמו und נופח לו. 10 B. hat noch חי. 11 B. אין צריך לשומרו. 12 b. מן החולדה ומן העכרשם. 13 Gewürm. 14 B. fügt hinzu אבל עוג מלך הבשן מת. 15 Vgl. noch Gen. r. 84, 12, Eccl. r. 5, 10, Tos. Sabbatli c. 17. 16 Siehe I Sam 2529, zum Gedanken m. Midrash Haseroth S. 42 Note 172; vgl. noch pal. Ber. 4b, Tanna debe Elijahn r. 12b. 17 Lies vielleicht עושיןדושם? 18 Vgl. pal. AZ. 42c.