Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1930-01-01 · Heft 2 · p. Seite 134

134 hat, jeder vielmehr לפרט oder eine Abkürzung dieses Wortes. Ich habe schon früher (Jhrg. 1ל, S. 443) darauf hingewiesen, daß unser לפ״ק fast immer auf Irrtum beruht. Wenn man bloß die Tausender (den כלל) weggelassen hat, schreibt man לפרט oder לפרט גדול) לפ״ג), während לפרט קטן) לפיק) nur dann einen Sinn hat, wenn auch die Hunderter nicht angegeben werden. Zu den Grabsteinen aus dem 14. Jahrhundert. (MGWJ 73, S. 382—384) Von Dr. Kahan in Znaim. Folgende Inschrift ist nachträglich gefunden worden: האבן הזאת אשר יריתי מצבה לראש ר* משה ב״ר קלוניממם) שהלך... ונקבר... Auf benachbartem Grundstück wurden 1912 Steine gefunden und im Stadtmuseum auf gestellt, deren Inschriften lauten: .1 כאן צפון נצר הגון חנוך שמוא׳ ב״ר יעקב ונקב׳ ביום ד? כ״ב ימי׳ ליר׳ ניסן שנת קנ״ד לפר, 1394 Natürlich muß Zeile 5 statt ה — ד heißen, der Strich ist wohl verwittert. 3. פה ממומה) מ(רת) אסתר בת (הקטון ר׳ =) ה ק ר ראובן ונק׳ יו ג ד <א)ייר שג .2 נתבקש למעלה אשר שולחנו לפניו /V V V V V V V V ערוך תוך גן מנר נגר ומרצון שוכני ח ימים לחדש זיו הוא החדש השני ליל ז ה יו לפרט V V V או V V V V / V / תכצבה עע-אאא ם Zeile 3 ist schwer verständlich. Heißt es מ|ל נ5ר im Garten eines Proseiyten-Tischlers? Vorletzte Zeile kann heißen 5000+16 1256. Möglich aber auch anstatt 1356 קיו — ה. Zeile 4 ist wohl nach שוכני das Wort פנה ausgefallen. 4. כאן נטמן גביר נאמן ר׳ פדצור כ ה׳ ק׳ ר׳ יהודה ז .... ונפטר כ״ח לירח