Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 6 · p. Seite 381

381 הוד נחלו אימה (Jjob 3920) übersetzt das Targum seltsamerweise mit שבחור לשלושתא דנחיריה אימתא der Glanz seines Nasenschleims ist Angst. Wenn לשלושתא דנחיריה dasselbe wie מרד. האדומה meint, so wäre die Auffassung des Schriftwortes etwa: Furcht erregt sein hoheitsvoller Zorn. V. 147: למול החי״ת הלא סרטן ואתו כאב כבד וצמא בצפורים Unter D צ פ ו ר י versteht Davidson mit Berufung auf צפור נפשו (Tosefta Mak. V 15) den M ag e n. Vielleicht ist בצמרים zu lesen. צמירתא und צמרמורת bezeichnen im Talmud die Fieberhitze. V. 148—149: לנבח טי״ת הלא אריה וגם אב וכוליא הימנית ועקרים למול הידד בתולה יש ואלול וכוליא השמאלית במדורים Für ועקרים findet Davidson keine Erklärung; מדורים ist ihm nach Dan 422 inner part of the body. Liest mau בג קר ים statt ועקרים (vgi. נקרת הצור die Felsenhöhle (Ex 3322) und במערים (Plural von 1 מער Kön 736 oder von מערה) an stelle von במדורים, so ist in beiden Versen die Bauchhöhle gemeint. V. 150: ולמ״ד בשביעי היא וצדק למאזנים שחורה •לבעירים שחורה לב ע לים heißt die Melancholie der Toren. שחורה steht für מרה שחורה der schwarze Schleim, und in לבעירים ist das erste י zu streichen. V. 151: והנו״ן היא למרחשון ועקרב והריאה להרוחה פגורים Lies 1) להרוחת פגריםden Körper zu durchlüften). הדוחה ist Denominativ von רוח und פגר nicht der Leichnam, sondern der menschliche oder tierische Körper schlechthin. So in פגרי גלוליבם (Lev 2630) und in פגרים מתים (Jes 3786). Im Syrischen bezeichnet פגר auch den lebenden Körper, ebenso im Targum zu Spr 1013: ושופטא לפגריה דחפר רעינא. V. 153: למול עיץ אמת טבת גדי לו ויד איש השמאלית בשגורים ב ש ג ו ר י ם hat mit שגר אלפיך (junges Vieh), das Davidson heranzieht, nichts gemein. Es ist das שנור der Mischna in der Bedeutung ״geläufig“. Demnach בשגורים bei Geschickten, id. i. bei Personen, die beide Hände in gleicher Weise gebrauchen können. V. 157: תהי ברוך כמו תוכל לברכך בפי קדשך במהללך יתירים Die Flüchtigkeit der Abschrift zeigt sich nirgends so deutlich wie in diesem Schlußvers des Auszuges aus dem ,,Buch der Schöpfung“. Der Dichter schrieb wahrscheinlich : תהי ברוך כמו נוכל לברכך כפי קדשך במהללים יתירים Sei gepriesen, soweit wir dich preisen können, mit deiner Heiligkeit mehr entsprechenden Lobgesängen. Dieser leicht verständliche und dennoch bis zur Sinnlosigkeit entstellte Satz beweist, daß man bei diesem Manuskript mit Textänderungen nicht gar so ängstlich sein muß.