Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 185

185 ומצלה1 מעל בה׳ לרבות קדשים קלים שהן ממונו דברי ריה״ג והתנן המקדש בחלקו ובו׳ לימא דלא כריה״ג אפילו תימא ריה״ג בי אמר ריה״ג מחיים ובו׳ ומחיים מי אמר והתנן בכור מוכרין אותו תם חי וכו׳ וא״ר נחמן אמר רבה בר אבוד. ל״ש אלא בכור בזמן הזה וכו׳ ואיתיביהרבא לרב גחמן ומעלה מעל בה׳ לרבות ק״ק •שהן ממונו דברי ריה״ג ומשני רבינא בבכור,בחוצה לארץ ואליבא דר״ש וכו׳ ואם איתא וכו׳ לישני הא ריה״ג הא.רבנן אמר ליה2 מתנות כהונה קאמרתימ״ב שאני וכו׳ גופא ומעלה מעל בה׳ לרקות ק״ק שהן ממונו דברי ריה״ג בן עואי אומר לרבות• את השלמים אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא אמר בן צואי אלא בבכור בלבד אמר מר בן עואי אומר וכו׳ למעוטי מאי אילימא למעוטי בכור וכו׳ אלא3 א״ר יוחנן למעוטי מעשר כדתניא וכו׳ רבינא מתני לה אסיפא אבא יוסי קדוטתאי אומר וכו' למעוטי מאי אילימא למעוטי שלמים וכו׳ אמר* רבי יוחנן למעוטי; מעשר כדתניא וכו׳ הא בבכור בלבד קאמר קשיא ר בא אמר מאי נכפים שאין בהן מעילה שאין בהן דין' מעילה ומאי ניינהו ההדיוט וליתני דהדיוט קשיא► Der Ausdruck נכסים שאין בהם מעילה wird von R. Jochanan und Rawa erklärt. Die Erklärung R. Jochanans entwickelt sich zu einer separaten Abhandlung, an die sich nebenher außerdem noch eine Baba Kama sachlich vollständig fremde und in sich abgeschlossene Suggia4 5 anschließt. In der* ersten. Suggia stehen wir bereits in einer viel späteren Generation nach Rabina, wofür die Ausdrucksweise ומשני רבינא, wie es scheint, deutlich spricht. Die zweite aber scheint früherer Herkunft zu sein, vielleicht aus der Zeit Rabinas6. Erst hier kehren wir wiederum zum Ausgangspunkt zurück, und es wird die Erklärung Rawas. angeführt. Es wurde schon erwähnt, daß wir bis רפא אמר eigentlich zwei Suggioth vor uns haben; die erste befaßt sich mit R. Jose ha Glili im Zusammenhang mit unserer Mischna, die zweite mit dem ganzen Texte der Boraitha als solcher. Der einzige innere Berührungspunkt zwischen ihnen ist der, daß sie. beide verschiedene Teile ein und 1-Lev 521. 2י Zur L. A. hier s. R. Jesaja Berlin, der אמר לך liest, ferner Tossafoth ihid. 12b s. <V.' 'ואם איתא und Ds z. St. Note 6, wo entweder אלא statt,אמר ליוז gelesen wird oder das אמר ליה überhaupt ganz fehlt.. . .. , .3, Zur L. A. des אלא vgl. Ds z. St.,. wo es einerseits beidemal, anderer- Seits überhaupt nicht gelesen wird, richtiger erscheint die zweite L. A. 4 Die Suggia ist nicht nur abgeschlossen und fremd, sondern scheint bereits der Schlußredaktion der vorhergehenden Suggia in der uns jetzt vorliegenden Form Vorgelegen zu haben; Das bezeugt der 'Wechsel der Termini in der Zitierurigsformel גופא und אמר מר. Die ältere Suggia hatte den Terminus אמר מר? die Schlußredaktion hat als Uebergangsformel bereits גופא benützt. Hieraus erhellt ferner, daß die Quellen schriftlich fixiert waren, denn solche Stilvarianten in verschiedenen Schichten eines Textes konnten nur durch die Schrift und nicht durch das Gedächtnis erhalten bleiben. Vgl. auch Hazofe X, S. 156, 158, Anm. 50, 53 und 55. Siehe auch weiter unten S.189 ׳, Anm. 2; S. 191, Anm. 4. Auf die Termini אמר מר und גופא hoffen wir in• unseren nächsten Arbeiten ausführlich zurückzukommen. 5 Es ist auch nicht ausgeschlossen, daß die Stelle von רביבא מתני לה אסיפא bis קשיא in der zweiten Suggia von der Schlußredaktion der ersten Suggia herrührt. Bis dorthin ist die zweite Suggia in ihrer ganzen Form sicherlich älter uls die erste. ׳* ־