Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1928-01-01 · Heft 5 · p. Seite 499

499 צדדים אותם עליהם לדונם, מכ״ש וק״ו שלא שטעו טענותיהם של שני הצדדים דאין להם דין ב״ד כלל, ואפילו ב״ד שאינן גדול מהם בחכמה ובמנין ששמעו טענות שלשני צדדים יבולין לבטל דבריהם אם נתנו טעם לדבריהם. מכ״ש אם נתברר שהראשונים עשו נגד הדין המפורש, דאל״ב כל הסימן כ״ה בחו״מ בטל והוא אך למוהר, ופשיטא דבמקום שאינן נתונים חחתם שאין משגיחים על גזרתם. וכל וה אי יהיבינן להר טענותיהם שהנך נפישין, אבל בנ״ד א״א לומר דרבני פולין שהחרימו על גניזת ושריפת הש״ם נפישין וכי אטו רובן דעלמא נינהו. הלא כל חני רבנן וראשי קהלות ממדינות שלא פשטו ידם לצוות על גניזת ושריפות הש״ם בארצוחם ובמושבותם נפישין מנייהו. ובלי ספק לאחד שיראו את דברינו לא לבד שלא יסכימו עמהם אף גם יודו לדברינו ששלא כדין גזרו לשריפת הש״ם ולגניזתן לחתום את התודה בלימודה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בגזירתן ויסכימו עמנו על הצלת הספרי הקודש האלו שבבר נתפזרו בכל הארצות מגניזה מכ״ש משריפה. ובזה ירווה רד פאמע״ל צמאונו וינוח דעתו הרמה רסייר תלונתו מעלי על שהכנסתי את עצמי בדבר הזה. - יביט נא רו, פאמע״ל ויראה שה׳ אעה לידם לבלבל לשונם במה שכתבו שהש״ם יהיו כספרים המטמאין את דדדים שחלילה לעיין בהם וידונו בשריפה עכ״ל. הלא הספרים המטמאין את הידים המה ספרי קודש שאנחנו מעיינין בהו תמיד וקוראין בהו בציבור, לאפוקי ספרי חול שאינן מטמאין את הידים, והמה עשו חול לקודש וקודש לחול לגזור על הספרים המטמאין את הידים לשריפה רחמנא ליצלן. ומד. שהשיב כדי לזכות את הקצינים האחים פרופם שהם לא הדפיסו את המשניות בתוך, זמן החרם, ועלה על דעתו הרמת שכוונתי שר׳ זלמן שפיר עביד במה שתפים אחד בעד דבר./ הלילה לחשוב עלי דבר זד כזה שאפילו בר בי רב דחד יומא לא אומר כן, כי כוונתי בזה ד,י׳ דק שבמה שהדפיס התורני הקצין כהר״ר הי־רץ רופא את המשניות תוך זמן החרם שניתן ונאמר.... נהשאר חסר וחבל על דאבדין.] Michael und Gabriel. Von Dr. S. A. Horodezky. 1. Unter den Engeln, die gewürdigt sind, in unmittelbarster Nähe ihres Schöpfers zu weilen und den göttlichen Dienst zu versehen, kennen wir von alters her, noch aus den Tagen der Bibel, die beiden Erzengel: Michael und Gabriel. Von der ,,himmlischen Schar", allen den Seraphim, heiligen Tiergestalten, Cherubim und sonstigen Myriaden der göttlichen Heerscharen, die in der Heiligen Schrift so häufig erwähnt werden, sind es nur diese beiden, die besondere Namen tragen. Sie sind die Engelsfürsten, deren weitreichender Einwirkung die mannigfachsten Dinge in den Himmelsräumen und auf Erden unterliegen. Von den beiden hat jeder seinen eigenen Aufgabenkreis. Michael ist der ,,große Befehlshaber'f, der Anwalt Israels vor Gott, und so bezeichnet ihn denn die Bibel als ,,euren Fürsten Michael" (Dan 1021), ,,der den Söhnen deines Volkes beisteht" (ibid. 12!). Gabriel hinwiederum ist der Deuter der Traumgesichte, der genaue Kunde von den letzten Dingen hat, die Israel und allen anderen Völkern dereinst begegnen werden. Er wurde zu Daniel entsandt, um ihm den Sinn seiner Gesichte zu offenbaren, die die Zukunft Israels und der Heiden betrafen. Auch in der dem Buche Daniel zeitlich unmittelbar nachfolgenden apokalyptischen Literatur der Juden finden wir neben den anderen Engeln diese beiden Erzengel genannt und ihre sehr bedeutsamen Aufgaben werden hier recht anschaulich geschildert. Sie vollbringen, namentlich im Himmel, vielfältige Wundertaten. Allein Michael n*