Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1928-01-01 · Heft 2 · p. Seite 206

206 archives der deutschen Juden“, 5. Jahrgang (1914), S. 157 sowie den Aufsatz von M. Hofmann im Mainzer ״Israelit“ vom 28. V. 1914, auf den mich Herr Lehrer E. Liffgens in Rothenburg aufmerksam machte, zu ergänzen sind, brachen über die Gemeinde vier einschnei־ dende Katastrophen herein. 1298 die von Rindfleisch angezettelte., von Röttingen ausgehende Judenverfolgung. Nach mehrtägigem Judenmorden wurde, laut den von Salfeld Mart, benützten Daten, am 12. Ab (22. Juli), nach der weiter unten veröffentlichten Gedenktafel am 17. Tammus, die Gemeinde, etwa 450 Personen, lebendig ver־ brannt. Unter der Beschuldigung der Brunnenvergiftung fiel, nach Salfeld, zwischen dem 28. Juni und 29. September 1349, das auf־ gehetzte Volk abermals mordend und plündernd über die Juden her. Wiederum, wie diesmal, an einem Karfreitag, unter dem Eindrücke einer Hetzpredigt, brach 1397 ein Pogrom aus, an den sich eine Vertreibung der Juden aus der Stadt schloß. Schon 1402 kehrten sie zurück, 1414 zählte man 21 jüdische Steuerzahler. Nach dem Vorgänge Regensburgs wies 1520 auch Rothenburg seine Juden aus, angestiftet von dem Prediger Dr. Teuschel, der nach den Lorbeeren des aus Rothenburg stammenden Regensburger Hetzers Chr. Ostofrancus gegeizt hatte. ״Ein new Lied von der statt Rottenburg<c verherrlicht seine Tat. Erst seit 1870 wohnen wieder Juden in der Stadt. An Zeugen dieser bewegten Geschichte haben sich, außer dem bekannten Judentanzhaus, zunächst Grabsteine erhalten. Hofmann a. a. O. berichtet, er habe 32 a. d. J. 1297 bis 1399 entziffert. Andere acht, z. T. älter als 1275, befänden sich in verschiedenen Gebäuden. Mir waren nur die folgenden zugänglich, von denen die meisten frei im Burghofe stehen, einige, wie Nr. 29, in der Mauer des ehemaligen jüdischen Friedhofes, 25 und 26 in einem Wirtshause in der ehemaligen Judengasse eingemauert sind. 1) דוד חמק עבר באחד בשבת ונקבר לאלף הששי בעשר הרביעי כשבעה החדש אב היה למקרא אב גביר הנכבד והנאמן אשר פה נטמן אברהם בר,קרי קלונימום תנוח 0) לעולם הכמום בנע אאא. 2) הציון הלז לראנש] מ* בתשבע בת ר׳ משה ונקברה י״ט כסלו יום א׳ נ׳ו לפ' תצרר נפשה בגן עדן אאא סלה. 3) הציון הלז לראש ה' יוסף בר נטתאי ונקבר י׳ג כסלו יום ב׳ נ׳ו תנוח נפשו... 4) האבן הזאת הושמה מצבה לראש המאר רבנו יחיאל בר פטר אשר הלך לעולמו ביום ראש חדש כסליו יום ה, שנת ששים ושש לפרט תהא נפשו צרורה בצרור החיים בגן עדן אמן אא סלה. 5) האבן הזאת .. בת .. ראש חדש כסליו יום ה׳ שנת ששים ושש לפרט תהא נפשה .. בגן עדן אמן. 6) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה לראש ר׳ חנניה בר דוד הנקבר ביום ג׳ בני בשלשה ועשרים לירח שבט בשנת ששים ותשעה לאלף הששי תתעדן נשמתו בגן ערן אאא סלה. 7) עד הגל הזה(הורם?) ועדה המצבה לראש ר׳ יחיאל בן הק׳ ר- יעקב הכהן הנקבר ף בשבט יום ה׳ שנת ע״ט לפ) תצרר נפשו בנן עדן אאא סלה.