Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 291

291 Der Talmid Chacham. Von Rabbiner Dr. Isidor Go 1 ä b e r g e r , Tata (Ungarn). II. Der .Studiengang und die Wissensgebiete des Talmid Chacham. In der Pesach - Haggada haben wir gleich anfangs eine beachtenswerte Einteilung von Gelehrten verschiedener Eigenschaften: 1, Weise, 2. Verständige, 3. Alte und 4. Kenner der Thora 4.חבצדם נבונים .♦ זקנים .. יודעים את התורה ♦י., chag. 14b werden folgende Fachleute genannt: 1. בצלי מקרא Kenner der h. Schrift, 2. *בצלי משנת Kenner derMischna, 3. בצלי תלמוד Kenner des Talmud1, 4.בצלי אגדה Kenner der Agada und 5. בצלי שמוצות Kenner der Traditionen2 3 4. (Die letzten zwei können als Unterabteilungen der בצלי תלמוד an- ,gesehen werden.) Der wahre Talmid Chacham soll in allen diesen Disziplinen bewandert sein. Es wird von ihm verlangt, 1. daß er in den 24 Büchern der h. Schrift bewandert sei5 6 (Cant. r. 42 ,(״. daß er die Mischna erklären könne1 (jer. M. K. 37), 3. daß er in der Halacha, d. h. im .gesetzlichen Teil überall, wo man ihn fragt, Bescheid wisse5 (Sabb. 114a). B. M. 33b gibt eine dreifache Gruppierung: 1. Talmide Chachamim schlechtweg, 2. בצלי מקרא Kenner der h. Schrift und 3.. בצלי משנה Kenner der *Mischna; dagegen unterscheidet Sifre Deut. § 306: 1. Rabbanim (Bedeutung unsicher, aus dem Zusammenhang ergibt sich kein bestimmter Sinn), 2. Tadellose, 3. Gerechte, 4. Fromme0. Einen Einblick in die Art und Weise, wie das Lernen auf seine Intensität und Gründlichkeit gewertet worden ist, bietet folgender Spruch-R. Isaaks (Lev. r. 3נ und Koh. r. 46)7: Besser ist der, welcher zwei Ordnungen lernt und darin geübt ist, als der, welcher Halachoth lernt, ohne (tüchtige) Uebung darin erlangt zu haben. Es ist (ein oberflächliches Lernen) nichts als ein ,,Jagen nach Wind”, d. i. sein (eitles) Streben, בר הילק ein Halachakundiger genannt zu werden. Besser der, welcher Halachoth lernt und darin Uebung erlangt, als der, welcher Halachoth und Middoth (s. nächstfolgenden Abs.) 1 אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתוביםאם בעלי משנה הן יעסקו במשגה בהלכות ובהגדות ואם בעלי השם הן יעסקו בהלכות הפסת״בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות חג בחג (Sanhedrin 101a). 2 In B. B. 8a steht בעלי גמיא anstatt בעלי תלמיד, und anstatt בעלי שמועות steht (die beiden letzteren in umgekehrter Reihenfolge). Auf Hohelied 71S sagt der Talmud (Erubin 21b) פרחה הגפן אלו בעלי מקרא פסח הסמדר אלו בעלי משבה הנצר הרמובים אלו בעלי גמרא. in bezug auf Richter 510 verwendet er dasselbe (das. 24b) ergänzt mit den Worten: שכל שיחתן דברי תורה. 3 תלמיד חכם צריך להיות בקי בכ״ד ספרים. 4 יודע לבאר משבתר. 5 תלמיד חכם כל ששואלין לו הלכה בכל מקום ואומרו. 6 יש בהן רבבים יש בהן כשרים יש בהן חכמים ויש בהם חסידים. Bezüglich des Ausdrucks רבניה siehe BachersfArtikel ״Rabbanan et Rabbanim“ (Revue des Etudes Juives, Jahrg.LXV, S. 32—39) ferner an verschiedenen Stellen des ,,Tradition und Tradenten“ zusammengestellt in Guttmanns ״Register“, S. 665. .טוב מי ששובה שבי סדרים ורגיל בהם ממי ששובה הלכות ואינו רגיל בהם אלא ורעות רוח רעותיה ל דמיתקרי בר הילכן טיב מי ששיבה הלכות' ורגיל בהם ממי שהוא שמה הלכות ומדות ואיבו רגיל בהם אלא ורעות. רוח רעותיה דבלתקרי בר מכילאן טוב מי שהוא שובה הלכות ומדות ורגיל בדפם ממי שחרא שונה הלכות מדות. ותלמוד ואיבו רגיל בהם אלא ורעות רוח רעותיה דמתקרי בר אולם ך.