Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1923-01-01 · Heft 4 · p. Seite 134

134: . L ■.“־ קטנות in הלכות קטועות zu verbessern ist, s. "Kohn,JHGWJ XXVII, 76 und Or Zorua I Nr. 226)נ . Diese Vermutung findet noch eine starke Stütze darin, daß weder die Exzerpte im H. Ged. noch im H. Pes. vollkommen mit der Halachoth der Fragmente übereinstimmen. Beachtenswert ist noch, daß Hai. Pes.. p. 141 die Definitionen von הגדמת חלדה und עיקור geben, die mit je einem der im Fragmente angegebenen Beispiele übereinstimmen. Der Text hat: *הנדמה מי ששוחט בהמה ומגרים ־לה־ לקנה כקולמום אם מגרים לה עם 'הוושט טריפה וכשפי לה כקולמום מן.מטה למעלה טריפה, עיקור מי ששוחט בהמה ועוקר קנה מן הקרע ואין מניח שיעור שתי שערות מן הקוע אפילה עוקה אחת טריפה, vgl. H. G. oben, ebenso zu חלדה Anm. 1. Die doppelte Version der דיני שחיטה im Hai. Pes. scheinen die Existenz zweier von einander verschiedenen Quellen zu verraten, die auch sonst zu beachten sind. Der letzte Paragraph behandelt den fünften wichtigen Punkt in הלכות שחיטה. Die Leseart des Fragments stimmt mit H. G. ed. Hildesh. p. 512, 22, 25—30 überein. Die Lücken im Fragmente lassen sich nach der ed.. ergänzen. Die Varianten sind folgende: Fragment יוקא בצאי למשחטא Ed. וקאשחיט; Fragment fehlt או במוליא vor -ומתחתיה לרישא; Fragment איתנעקרו, Ed. איתעקרו; Fragment סימן, Ed. ואו; כימני fehlt in der Ed.; לה nach דשחיט fehlt im Fragment, wo statt ואפילו gelesen wird: אי אפילו; Fragment liest אי אפילו חד מנהון אשחטה bis חד מן סימנין, es ist klar, daß der Abschreiber den einen Satz, der mit ד1ד מן beginnt, übersehen hat, wie das bei Kopisten oft zu beobachten ist; Fragment liest איתעקיר, Ed. Wien p. 93c hat tatsächlich, wie das Fragment: ואפילו חד מן סימכין אי שחטה ׳.ו א ישתכח חד מן סימנין דעקיר ולא ידע Der Verfasser des האשכול in, 22 zitiert ebenfalls: וב׳ הלכות כ׳ אי בהדי דנקט סימניה אשת כ ח חד מן סימנים דעקר ולא ידע. Die Hai. Pesukoth, ed. Schloßberg, Versailles 1886, p. 136 stimmen in diesem Falle mit dem aramäischen Original nicht wörtlich überein. Der Text lautet: עיקור כיצד כגון שהיה עומד טבח ושוחט בהמה וטבח דדה גבו ר ועם שהיה אחרו פימנין שלבהמה ואפילו אחד מהן ■קודם שישחוט וטבח היה גבלר וכבשה לבהמה בין מקום גבוה למקום נמוך והיקהת רגליה.בארץ או במקום גבוה (entsprechend dem אד במוליא. in den Hai.. Ged.)והכתה ראשה ועם שאוחד סימני'בהמה נתעקרו סימניה קודם שישחוט ואפיל׳ אחד מהן מהן או קנה או ושט בבל אילו הוי עיקור ואסור לוכל מאותה בהמה. Tur § 24 versteht unter עיקור nach Hai. Gedoioth שנעקר הסימן או שנשמט ממקומו ואדדב שחטו.: Der Ausdruck וכבשה לחיותא ♦ ♦ ♦ לכרעא בארעא erinnert an Abajji b. Sabb. 128 b האי מאן דשחיט תרנגולת לכבשינהו לכרעיה בארעא. (1) ....נסדר קדשים שחי1טת קדשים2 י״ד פירקי3 נמנחות.י״ג,פיר׳ (2) שחיטת-חולין4 י״ב פירקי, בכורות ט׳ פירקי] ערכים ט׳ פירקי■ נתמורה ז׳ פי׳ (3) כריתחת ו׳ פי׳ מנעילה ו׳ פי׳ מידחת ו׳ פי׳ תמיד ו׳ פי׳ קינים ג׳ פירקי נסד פירקי (4) ד1 הדין סידרא. בהדי 1תרומה6 וכנרית1ות ומעילה ..6ומידות ותמיד וקינים פ״ט פרקי. (5) מגרסין מן הדין סידרא ה׳ מסכתא 1 Vgl. auch Zunz, H. B. VIII (1865) p. 20 ff. 2 8. auch Z. 14, vgl. b. B. M. 109 B. כי מטית לשחיטת קדשים חא ואקשי ליה, vgl. Raschl Z, St. und MGWJ I, 553. 3 Ergänzt nach Z. 14. 4 Vgl. Z. f. HB 1908, p. 116. 8!.6 ' תמורה Vgl. Z. 14.