Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 82

פתה דבר. כל החקירה בדבר המצוות המפורשות בכתוב נעשתה לפרובלימה רבת הענין בימיו של הרמכ״ם, ובבחינת מה אפשר לומר'שמאותה שעה ואילך כבר עובה השאלה את מקורה הראשון ומהותה העצמית, או יותר נכון, אותה התעודה שנועד לה ממחוללה הראשון, ונעשתה לשאלה אחרת לגמרי, לשאלה אשר בעלי ההלכה הראשונים עדיין לא הרגישו בה ולא שמו אליה לב, ולבן עלינו להתחקות ראשונה אחר דרכו של הרמב״ם, הראשון שבנה יסוד קיים לכל הפרובלימה שלפנינו. כה יצירתו המדעית של הרמב״ם לפי תבונותיו היותר פנימיות והיותר אפייניות מתגלה לראשונה בספר המצוות שלו. ואם אמנם אין לכחד שגם בפירושו למשנה אינו פרשן במובן הרגיל, המנהל לאמו תלמידים ומביני מדע ממשנה למשנה, כי מבואותיו הגדולים שקבע להם מקום לפני איזה סדרים ובן הצעותיו הרבות המובלעות בנוף הפירוש מראים למדי שבורא תקופה חדשה ממשמש ובא, מורה דרך חדש ומקורי בנתיבות ההלכה. אמנם בספר המצוות כבר אנו רואים לפנינו מפעל שיטתי בנוי על פי אותה התכנית שהרמב״ם יסד לחבורו הגדול וכן גם לספרו הפילוסופי "מורה נבובים". ויען כי ספר המצוות כעין ביכורים הוא לספריו הגדולים, עדיין לא נטשטשובו למדי רשמי התכנית אשר על פיה הוכן, ומנקודת מבט וו יש לו חשיבות מיוחדה גם מבחינת השאלה שלפנינו. הנקודה היסודית באישיותו של הרמב״ם היא, שכל עיקרו לא בא לברוא יצירה חדשה רק לבנות בנין חדש מן חומר ישן שכבר הוכן לפניו מכבר. ספריו אינם ממציאים לנו שיטה חדשה בעיקרה בשום מקצוע, לא בפילוסופיה ולא בחקר המקרא וההלכה. — ובכל ואת גם מעתיק במובן הרגיל לא היה, ואדרבה ספריו מצטיינים בהמצאות וחידושים יוצאים מן הכלל, אבל רובם ככולם נובעים מחכמת הבנין שלו, כלומר מאותה ההרכבה וההפרדה שהוכרח לעשות בחומר, כדי להכשירו לתכנית בנינו. כל החיבורים ההלכתיים שקדמוהו, נגררו לרוב הן בתכנית