Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 7

קפב (182) הכונס צאן לדיר פרק חמישי נששי] בבא קמא אז ע־ ב־ ם-ג הוד. אמר מטקסין הוד■ מלא. הרי א> זה נשבע ונוטל. רבי3'■יוחנן בעי םשנועותפ־'ה*בטהו שיטענו לו דבר שאין ראויין לו. נישמעינה מן הדאדאריסיה רב" עזם ל דבר זיוא אפקד גבי חד בר נש אריסיה דבר זיוא. אתא עובדא קומי ר׳ ישמעאל בי רבי יופי אמר פירוש. העיר על הרי״ף בסוף פ־־נ דב״מ שהביא שם בפירוש חד אמר שמא מעין הוד, מלא וסיגין פירש מהרא־ף ע״י פםולת והן בנ״ק מה שנבדל ונופל מדברים הנצרכים ולגי׳ דלקמ׳ ואהן הוד, אמר נ׳ לגרד גם באן הוד■ אמר וכן הוא באדז סי׳ רפ״ו וברשב־א לב״ק ובהג• מיימוג׳ להלבד שאלד. ופקדוז סיף פ־׳ה 5 מטקפין. משי בלשד יווני׳: הרי זר. נשבע ובו,. בבר העיר ב׳ מרה״פ שרי״ף בפרקין (־בפ״ג דב״מ) גדם אתא עובדא קומי רב ואמר זה נשבע ונוטל והגי׳ רב איתא נמי באו״ז וברשב־׳א ובמאירי שהובא בשמ״ק ובמרדכי(יברא׳־ש ובריטב״א שם) וע' בב׳ ם״ה ע־־א ובפירר ר״י אבן מיגש לשבועו׳ מ״ג ע״א ובר״ן איתא אתא עובד׳ קמי דר׳ אמי אמר וכו׳ וכן בספ' העיטור מאט׳ פקדון(בדפו׳ לעמבערג חל׳ א׳ דף כיז ע־־נ) אתא עובדא קומי ר' אמי והגי׳ ר׳ אמי באה כג־׳ק ע־י תיבה אמר ובהג׳ מיימוג׳ שם ליתא אתא עובדא וכו׳ כמו לפנינו ובאד׳ז הגי' אפקיד בהדיה חבריה וברי׳־ף בפרקין איתא גבי חבריה שק צרוי־ וכן במאירי ובהג־ מיימ׳ אבל ברי״ף ב״מ פ״ג אית' חד שק ובן הועתק בנ׳יי כאן בשם הרי״ף ובן בשאר מקומות ובשה״י חד מק ותחת אהן אמר אית׳ בדי״ף כאן הדין אמר .. והדין אמר וכן הועתק בנ׳־-י ובב״מ חד אמר וחד אמר ובר״י אבן מיגש הדין אמר.. והדין אמר ובן בם׳ העיטור ובמרדכי וברא״ש ובאדז אית׳ הדין הוד. אמר.. ואיהו היה אמר וברשב׳־א הדין הוה אמר.. והדין הוה אמר ובמאירי חד אמר מטקסין.. וחד אמר סגין ובהג״מ אהן הוה אמר .. ואהן הוה אמר ובריטב״א הא■ אומר .. והא• אומר ובשה־׳•.. הדא ם־נה הווה מלי וכבר הובא לעיל שברי״ף ב״מ איה־ שמא סוני; ותחת מטקסין איתי בריף מטכסין וכן היעתק בנ״י ובן בם' העיטור ובהג־־מ (יברא״ש ובריטב־־א) אבל באו״ז ובמרדכי אית׳ מיטכם־ן וכריף כאן אית׳ קמי רב ואמר ובנ״י הועתק קומי רב ואמר ובב״ט קומי דרב אמר ובר״י אבן מינש קמי דרבי אמי אמר ובם' העיטור אית׳ אירעו אונם אחא עובדא קומי ר' אמי (ובבר הובא לעיל) הדין אמר וכו׳ הוה מלא הרי זה ובו׳ ובארז הוה מלא אתא עובדא קומית דרב ואמר וברשב־־א קמי רב ואמר ובמאירי קמיה דרב אמר הרי וכו׳ ונוטלו ובמרדכי קמי דרב ואמר וברא־ש קמיה דרב ואמר ובריטב״א קמיה דרב אמר: ר׳ יוחנן בעי מהי שיטענו לו וכו׳. ברי״ף ובאדו דני' כהוגן מהו שיטענו דברים שאינן ראויים לו והנ׳־מ סיף ה׳ נ׳־מ מהו שיטענו דברים שאין ראוי׳ לו ופי׳ בין לר׳ יהידה שמחייב על בלים הטמונין בגדיש ובין לרבנן שימחי־בין על המונח בתיך הבירה מהו שיתבע בעל הגדיש או הבירה מן המדליק דברים שאינן ראייין 'להיות לתיבע ופשטו את הבע־א ממעשה דלקמ׳ ובשבועות פ״ז ה׳־ב נגרסה הסוגיא על הא דננזל נשבע ונוטל באופן אחר וע׳ לעיל צד ב׳: דאריסיה. ברי״ף ובאו״ז •ובמאירי ובהג׳ אשירי בשם מהרי־־ח רני׳ אריסיה: רהב. וכן כהג־־מ אבל ברי׳־ף ובאו־־ז ובמאירי הגי׳ דדו־,בא: ומית אריסיה דבר זיזא. כרי״ף א־תא ומת אריסיה