Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 5

קפד (184) הכונס צאן לדיר פרק חמישי נששיו בבא קמא דקיקייא לרברבייא ניפלוג עימכון. יכלין מימר לון מציאה מצאנו. אמר רבי יצחק לית בין רברבייא לרקיקייא אלא כמי שניתן להן מתנה. פירוש. בין רק־קיא ובהג־׳ט לית בין רברביא לרקיקייא ואולי פירושו לית בין רברבי־א לדקיקייא דין ודברים אלא הרי היא כמו שניתן לרברבייא מתנה ומימ ממעשה הזה יוצא שלד׳ ישמעאל בי רבי יוסי אינו יבול לטמון דברים שאינן ראויין לו ולר' ח־יא יבול לטמון ולמנין שאר הנירסאות איחא ברי״ף אפקיד .. ר' ישמעאל בר׳ יוסי אמר מאן לא ידע דבל מה דאית ליה .. לבר זיזא הוא .. לבניהי.. הוו ליה לבר.. רברבין ודקיקין.. ובדרבן דקיק־ן.. בר׳ יוסי.. לבני אריסיה .. שנתת.. נחתה .. בנוי דאריסיה לבנוי .. יבל־ן למימר להו.. נחלוק עמבון .. למימר להו.. ובאויז אפקיד .. קומיה ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי.. מאן לא ירע דבל מה דאית ליה לאריסיה .. דבר זיזא הוא די תיהבון.. הוד, ליה לבר .. בנין רבבין ובנין זקיקין אמי׳.. רבביא פלניא ומאן דדקיקא רבן.. דמר׳.. בר׳ יוסי.. קימיה ר‘ חייא .. אי מאן מן הדא ליתא את ש״מ .. יתהיבונן.. דארים־ה .. פלגא א־־ל מה שנתת מפ״י ב׳־ד אתה נותן .. בנוהי דארים־ה לבנוהי.. הוו לו מאן דנסביחין יבילין למימר להן.. לרבביא נחלוק .. יבלין למימר להו.. לית בין ד־קיקיא לרברביא .. במתנה ובהג״מ אפקיד .. ברנש ,. ביר יוסי.. הוה .. מימר להו.. שנותן להם מתנה ובמא׳רי שאלו טמנו ברברים ובו׳ והשיבו נשמימיניה .. אפקיד.. לנטרא .. ומית אריסיה אתא .. בר׳ יום־.. מאן לא ידע דבל דאית לאריסא דבר זיזא אתיהבון.. הוה ליה לבר .. רקיקין ורככין.. רכיביא פלנא ורקיקייא כי דבן.. דמך ר' ישמעאל אתון קומי ר* חייא .. א־תיהבון לבנוי דארים׳ אמר מארי'.. אמר מה שנתת .. נתת .. בנוי דאריסא לבנוי.. יכלין מימר מ״פ ב״ד נטלו מהו דיימרנו רקיקין הבו לון פלנא במאי דנסבתון אמרין מציאה מצאנו (ומאמר דר׳ יצחק ליתא) ובראי־ש ובהגה־׳ה שם איתא בר זירא תחת בר זיזא והנה בשבועות פ־־ז ה־ב איתא מהו מיטעניניה מילי מפלנן ייבא בדאמר רבי יוחנן בר נש עתיר גו שוקא ומסבן נו ביתא ובו' רבי בא משתעי מובדא הוה באריסיה דבר זיזא ובו׳ ובם׳ העיטור שם איתא ירושלמי אהא דשק צרור (והיינו באן בב״ק) במי ר׳ יוחנן מהו מטמנתיה מילין דמפלגין ייבה כהדא דר׳ יוחנן דאמר ר׳ יוחנן חד בר נש מתיר גו שוקא ובו׳ ר׳ אבא משתעי אהן עובדא אריסיה ד-ר זיזא ובו׳ וני־אה מזה שבמל העיטור גרם באן הענין במו בשבועות ואולי יש לומר שסיפר אחד כתב באן במי ר' יוחנן מהו מטעניניה ורמז מל הסוגיא בשבועות וסופר אחר השלים אחר כך את המנין באן לפי הסוניא בשבועות ובן הי׳ לפני בעל העיטור וע׳ במבוא הירושלמי דף קמיב מ״א וכן בשה־י א־תא ר׳ יוחנן במי.... ומית אריסיה דבר זיזה וגו׳ ולא הובא יותר והגי׳ זיזה הובא שם נם בן לעיל ואיתא שם שיינן (שאינן) ראויין.. אפקד .. ברנש חדה <כנ׳ ליטרא):