Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1906-01-01 · 1906 · p. Seite 184

184 ihren Ursprung hat, da von dort die Bewegung der Arterien ausgeht, mit welcher die Dehnung und Zusammenziehung der Brust im Zusammenhang steht116). Ihn Saddik erörtert im Anschlüsse daran die Bedeutung des Herzens als Sitz der animalischen Seele für die vitalen Funktionen. Zu viel oder zu wenig Blut behindern das Pneuma in seiner Thätigkeit; in dem einen Falle ergeht es demselben wie der Flamme, die zu viel Oel hat, indem es verhindert wird, den ganzen Körper zu durchdringen, in dem andern Falle ergeht es ihm, wie einer Flamme, die aus Mangel an Nahrung erlischt. Ebenso erleidet das Pneuma Schaden, wenn die innere Lebenswärme allzusehr steigt oder über das Maass abgekühlt wird, und in gleicher Weise sind alle Krankheiten für den Körper mehr oder weniger verderblich, je nach dem Grade, in welchem das Herz von ihnen in Mitleidenschaft gezogen wird117). Hingegen besteht die Bedeutung des Gehirns darin, dass von ihm die Nerven ausgehen, durch welche die freiwilligen Bewegungen zu Stande kommen. Zu diesen gehört auch die Dehnung und Zusammenziehung der Brust, wovon die Athmung abhängt, die zur Abkühlung, zur Erhaltung der normalen Beschaffenheit des Herzens nothwendig ist. Daher tritt der Tod auch dann ein, wenn das Gehirn verletzt ist118). כאחד מהם יעבור הרוח וכי ובקנה האחד ירוץ הדם וכי. Anstatt ידיעות lies יריעות. Auch die Begründung dieser Einrichtung ist dieselbe bei Ibn Saddik wie bei J. Israeli. 116) Mikr., s. 29: אבל נאמר שהרוח החיה אשר בלב מכה הנפש החי׳ הואיל ובו יהיה ההרנש והתנועה ובר ותחלת תנועתו הי* תנועת העורק אשר יניעוהו גידי הלב בטבעם ומהתפשטם יתפשט החזה ומהתקבצם יתקבץ ג״ב. 117) Mikr., s. 28: וכשלא יהיה הלב על ישרו וטבעו אז ימות החי ועל דרך זה יתבארו כל הפנעים הבאים על האדם מיציאת דם או הרבות דם שרוב הדם יכבה הרוח וכר ויקרה לו מה שקרה לנר כשירבה עליו שמן וכן יקרה לאדם כשיצא ממנו דם הרבה מה שיקרה לנר כשלא יהיה לשם אך מעט שמן ובן בגבור הקור עליו יכבה הרוח כאשר יכבה הנר בקור וכן כשתנבר עליו החום יארע לרוח מה שיארע לנר כשיקרב לחמימות האש החזקה. Die ganze Anschauung, wie auch der Vergleich stammt aus Galen IV, S. 491: 0v0Xoyov 03 v xtfteao xyj* u.sv 6׳po0XX1'o1 17׳}v x0pot'0v, tu) 02 iX0uo xo 01!101(י;2סס T(jj> 02 OpjCZV(« TGV ׳JIVSUU.OV0. 118) Mikr., s. 28: ואם יאמר אומר למה ימות האדם כשיארע למוחו שום חולי או שום מכה אמרנו לו שהמוח הוא שורש העצבים והתחלתם ובעצבים ישלמו הפעולות הבאות מן הבחירה אשר הם כמו הפשוט והקביץ ואם לא יתקבץ החזה וכר. Dass die Bewegung der Lunge erst durch die der Brust erfolge, ist gleichfalls Galen’sehe Anschauung IV, S. 466: 03־x00 32 (nämlich der Lunge) 0100x0X0[; 2־ z0l 000x0X0; 6 Ö־wp0£ ot0xt'C2u Ebenso behauptet auch Galen, dass das Athmen eine freiwillige Bewegung sei, IV, S. 441: 2t 02 יyo!1.2v 2v2pY2o10xov xpix^ptov xcbv 7.0 tK opy.7]v 2pY<*)V, 0t)01U2p 00V 2y0|J12V, 01CO׳.f0lV(tyi.280’9 0־ppOüVX2;, 00 JJLOVOV 2X0010V ׳ XO)V 2tp7]|livü)V,