Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 3

עי,(99) המניח פרק ג׳ בבא קמא והנה בב״מ פ״ח דדה על המשנה המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוס־ שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי וזה אומר משלקחתי*) יחלוק־ היו לו שני עבדים אחד נדול ואחד קטן וכר הלוקח אומר וכר המוכר אומר וכר זה אומר גדול וזה אומר קטן יישבע המוכר שהקטן מכר זה אומר איני יודע ווה אומר איני יודע יחלוקו איתא המחליף פרה בו־ אמר רבי יוחנן זו להוציא מידי סומכום שאמר כל הספיקות יחלוקו אמר רבי לא תיפתר כשזה אומר בריא לי וזה אומר בריא לי רבי יוסי בעי אם בשזה אומר בריא לי וזה אומר בריא לי על דא אמר רבי יוחנן להוציא מדברי סומבום ובתב שם ב׳ מרה־־פ (והעיר עליו כבר ב׳ יפ׳ עיס שלבו אומר לו שעיקר מקום הסוגיא על המתני־ שלפנינו היו הנזוקין שנים ובר המוציא מחבירו עליו הראיה ועלה היו שונים דר׳ יוחנן אמר דמתני׳ להוציא מידי סומבום היא ובדאיתא בב־ ל״הז זאת אימרת חלוקין עליו חביריו על סומבום ובו־ נא״ל ר׳ אבא בר ממל לר׳ חייא בר אבא אמר סומכום אפילו בריא ובריא וכו׳] וג־ שדעתו נכונה אלא שנ״ק לנרום בבה־נ אמר רבי יוחנן זו להוציא מדברי סומכום שאמר ובו־ נתמן תנינן היו לו וכר זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו ובא את מר הכן] אמר רבי לא תיפתר ובו׳ רבי יוסי בעי אם וכר על דא אמר רבי יוחנן נזו| להוציא מדברי סומבום ופי׳ שהקשו ששם שנינו בשוה ווה אומר שאינו יודע אם גדול או קטן שיחלוקו וכאן שנינו שכשהניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר קטן ובר שהמוציא מחבירו עליו הראיה אע׳־פ שהניזק והמזיק אינן טוענין כן אלא מספק לטובתן ואמר ר׳ לא שיש לפרש משנתנו שהניזק והמזיק טוענין טענת בריא והקשה עלה ר׳ יוסי אם בשטוענין טענת בריא מיירי היאך אמר עלה ר׳ יוחנן שמשנתנו באה להוציא מדברי סומכום הלא בשטוענין טענת בריא מודה סומבום שהמוציא מחבירו עליו הראיה ולפי זה ננרסה הסוניא מעיקרא כאן ולפי שהקשו בה מן המשנה דב־־מ נשנית נם שם כלשונה כאן כפי דרך תלמו׳ הירושל׳(ע׳ לעי־ פ־־ב דדו והעיר עלה ב׳ מרדדם סובה פ־׳נ דדה ועירובין פ״ג ה־ב) והיא חפירה לפנינו ויש להשלימה ולפי דברי ר׳ יוחנן משנתנו אינה מסכמת עם המשניות דב׳־מ ועם המשנה דלקמ׳ פ״ה מ׳־א וכן אמדינן בב־ ע׳ שם בדף ל״ה: מ״ו. (ובתים׳ פ״ר. ה׳ י׳יוס ובב־־מ צ״ח ז ק׳ ע׳־א וע״ב. *) מאמר המשנה שלפנינו ק׳ דבשזה אומר בריא לי וזה אומר בריא לי תנן החם במ״ג ישבע השוכר וכן לקמ' במשנה זו ישבע המוכר ואם כן גם כאן בעל הסרה או המוכר הי" לו לישבע שברשותו ילדה ועוד שלעיל חשב התנא ארבעה אופנים המשאיל אומר וכו' והלה אומר איני יודע וכס השוכר אומר וכף והלה אומר איני מדע וכו׳ זה אומר שאולה וזה אומר שכורה וכו׳ זה אף איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו וכה״ג לקמ׳ וכאן לא חשב אלא אופן אחד ובתום׳ ב״מ פ״ט ה' כ״ג איתא המוכר סרה לחבירו וכו׳ וילדה זה א*מר ברשותי ילדה והלה שותק זכה .... זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי הרי זה נשבע וכו׳ דברי ר׳ מאיר וכו׳ וחבמ׳ אומ' המוציא מהבירו עליו הראיה נובה׳ כ״ד) וכן המוכר שפחה וכו׳ זה אימ׳ ברשותי וכו׳ זכה זה אומר איני יודע וכס יחלוקו זה אומ׳ ברשותי ילדה וזה אומ׳ ברשותי ילדה הרי זה נשבע וכו׳ ובבה״ג בברייתא בב׳ ק׳ ן וס שמשבתני חסרה לפנינו ויש להשלימה בגונא דשאר משניות ותוסס׳ ולגרף באופן שלפנינו זה אומר עד שלא מכרתי וזה אומר משלקחתי ישבע וכו׳ וע׳ בב׳ שם ק׳ ע״א וע״ב(ורבא אמר שם לעולם כי אמ׳ ם ומכוס וכו׳ ותני זה אומר שמא עד שלא מכרתי וכו׳ ודעת סומכוס כדעת ר׳ מאיר רבו).