Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 13

13 Es werden aber auch ausserdem an vielen Stellen des b. Talmuds unter der unbestimmten Angabe: איבא,ואמרי לד«, ואיתיסא לישנא אחרינא, איכא דרמי להו מירמא(/ איכא דמתני, דאמרי Varianten, verschiedene Relationen und sogar abgerundete Discussionen2) angezogen, die darauf schliessen lassen, dass der Redactor des uns vorliegenden Talmuds bereits verschiedene Discussionen vor־ gefunden hat, von denen er die erste, wahrscheinlich die von ihm oder seiner Schule recipirte, schlechtweg, die andere aber mit den einleitenden Worten: איכא לאמרי u. s. w. anführt. Da־ raus liesse es sich erklären, dass zuweilen im Talmud eine bereits mit dem Zeichen des Abschlusses versehene Discussion hinterher weiter besprochen wird, indem die früher als abgeschlossen angesehene Discussion in der überkommenen Fassung zwar weiter tradirt aber dennoch fortgesetzt wurde3). Oft werden auch an einer Stelle des Talmuds Auseinander- Setzungen und Erklärungen, die zu einer anderen Stelle gegeben wurden, mit den Worten : ואוקימנא «ורמינן,והריק בה, U. s. w. citirt4) und ♦. רב מרי מתני ארישא רב חיננא מסורא מתני אסיפא; Chuiiin 82a: .א״ר פנחס בריר 4.,דרב אב* אנן משמיה דרש״בל מתנינן לד; Chuiiin 45b: 4 4 מר בר חייא מתגי איפבא cf. B. Batra 165 b; B. Kamma 82a: .4 .רב גביהה מבי בתיל מתני לה בהדיא נ) cf. R. Baschaua 27b Sacka 16a 32b Ket. 27a B. Kamma 16a B. Batra 19 a 26 a Arach. 27 b. 2) cf. B!♦ Haschana 30a Ket. 3 a Gittin 28b Cbullin 109b 119b. 3) cf. B. Kamma 15: אתמר פלגא נזקא רב פפא אמר ממונא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קנסא.. תישן זה הכלל 4 . תיובתא והלכתא פלגא נזקא קנמא תיובתא . 4 דהלבתא אין טעמא מאי הויא תיובתא משום דלא קתני ♦ ♦ לא פסיקא ליה כיון; Cbullin 28 a: אחד בעוף: איתמר ר״נ אמר או וושט או קנה רב אדא בר אהבה אמר וושט ולא קנה.4 תש .♦ תיובתא דרב אדא בר אהבה תיובתא מאי הוי עלה מאי הוי עלה .4 כדקאמר* דלמא שאני התם; Schabb. 20b: 4. תיובתא איבעית אימא; j0m Tob 21a: 4 ♦ קשיא ואיבעית אימא; j0ma $9a: אלא לאו שמע מינה ♦ . שמע מינה רב אשי 4 4 אמר; Gittin 72a: 4. אלא מחוורתא רישא ר״מ וסיפא ר׳ יוסי רב אשי אמר. 4) cf. Monatsschr. meines seligen Lehrers, Z. Frankel, Jahrg. 10. S. 191 und Joma 68b: * * דאיבטיא לן; Sucka 23b: והתנן.. ורמינן פלה .. ואמר אביי ♦ י und Gittin 28a; A. Sara 10a:אמד רבינא מתניתין נמי דיקא דתנן.. ואמרינן למלכי׳ למאי הילבתא אמר רב חסד׳ לשטרות ותנן.. ואמרינן לשנים למאי הילכת׳ ואמי רב חסד׳. [Nach der Lesart in Dikd. Sofr. לשטרו׳ קשיא שטרו׳ אהדדי ומשנינן באן..!;ואייר פפא und R. Hasch. 8a; Chuiiin 17b: רביימראמר.. מ־ לא אמר ר■ זירא .. וקש־א לן * י ואמרינן . . und 8a; Temura 28a: אמר מר .♦ תנינא .. וקשי׳ לן מאי קאמר הבי קתני... Sebachim 46a wird auf die Frage: 'מנא הני מיל nicht eine directe Antwort ertheilt, sondern eine auf die Mischia Cbullin 117a sich beziehende,Auseinander- Setzung angeführt, aus der sich die Antwort von selbst ergiebt; in ähnlicher Weise wird Ket. 15a aut die Frage: ומדאורייתא מנא לן nicht direct geantwortet, sondern ein Citat ans Synh, 79 a angeführt.