Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1895-01-01 · 1895 · page 6

6 weniger gebraucht finden * *), indem diese — so wir etwa von R. Jehuda, der als Schüler von Rab und Samuel ihre von einander abweichenden Ansichten zuerst einander gegenüber gestellt haben dürfte, absehen — die Erläuterungen und sonstigen Aussprüche ihrer Lehrer in einfacher Weise zu lernen und mitzutheilen pflegten, ohne die Meinungen Anderer anzuführen und somit sich veranlasst zu sehen, ihrer Darstellung ein redactionelles Gepräge zu geben. Ausserdem׳ dürfte die Art, wie diese Autoren die Aeusserungen ihrer Lehrer tradirten, den späteren Amoräem nicht mehr genau bekannt gewesen sein. Beachtenswerth ist es, dass bereits von רב אפי Ketubot 77 a berichtet wird: c..<מאי כפל פוליפום אמר רב יהודה אמר שמואל.. במתני׳ תנא רב אפי מתני איפכא ומנח בה סימנא שמואל לא פסיק פומיה מכוליה פירהין cf. Schitta Mekubbezet z. St. Dagegen aber findet sich die Ausdrucksweise רב♦♦ מתני einige Male von den Amoräem der folgenden Generation und öfter von den noch späteren Autoren gebraucht, die hier aufgefuhrt werden mögen: 1, Rabba und R. Josef: Schabbat 40a: רבה(* מתני לה להא שמעתא דרב בהאי לישנ׳; jebamot 46b: אמר רבה עובדא הוה בי דחיי׳ ב״ר ורב יופף מתני ר׳ אושעי׳ .. ורב ספר׳ מתני..; Seb. 25b: בעא מיניה רבי אפי מרבי יוחנן... רב יוסף מתני הכי רב כהנא מתני... רבה מתני..•; Schabbat 97 a:..יתיב רב הנא וקא קשיא ליה אמר ליה רב יופף מר אהא מתני לה וקשיא ליה .. אנן אדר׳ יהודה מתנינן.׳; Ned. 21b:אמר רב יהודה אמר רב אפי.. רב יופף מתני לה להא שמעתא בהאי לישנא אמר רב יהודה אמר רב אפי...; *Sehe* buot 41b: אמר רב יהודה אמר רב אפי.. רב יופף מתני הכי אמר רב יהודה אמר רב אפי. ׳; vgl. Menach. 39a. 2, R. Nachman b. Jizchak: Jebam. 11b Seb. 85 b Chullin 12b:..אמר ר׳ חייא בר אבא ר׳ יוחנן בעי [בעי ר׳ יוחנן]... א״ל ר׳ אמי רב נחמן בר יצהר! מתני הכי אמר רבי חייא בר אבא בעי ר׳ יוחנן...: י) Schabbut 137a beziehen sich die Worte: ■רב ד,ונא מתני חייב דב יהודי מתני פטוי auf die Mischna. *) Ta’anit 24a bemerkt er: (אי משום תנויי אנן פדיפינן מינייהו) דבשני דרס יהודה ,סל תנויי בנזקין הוה ואנן קא מתנינן בשית, סדרין; die Lesart רבה scheint bei einer Gegenüberstellung der AeusseruDg von דבא Synh. 106b die richtige zu sein, c£, Dikd. Sofr. In der Epistel S. 25 wird aus Synh. die Lesart: 1מתנינן ארבעה סדרי angeführt. Die Angabe: בשני דרב יהודה כל תנויי בנזקין הוה ist befremdend, cf. *Weiss, Zur Geschichte der jüdischen Tradition HI. S. 186; boU sie etwa besagen, dass die Jünger des E. Jehuda sich im Allgemeinen mit der Erlernung des Talmuds zu Nesikin begnügten?