Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1889-01-01 · 1889 · page 17

fff ״T״v; w Nachmani zu Exod. 21,3: ' M. H. zur Stelle: אם• בעל אשד. הוא" מה הוא י רבו חייב (ושוב מצאתי במכילתא במזונותיו אף אשתו ובניו רבו חייב במזונותיהם" אחריתי דרבי שמעון) אם בעל צדאן אני אומ׳ אשה ובנים שהיו לו עד שלא אשה הוא מה הו« חייב במזונותיו לקחו רבו רבו חייב במזונותי׳ שמתחלה לא אף לאשתו ובניו חייב'במזונותיהן לקחו אלא על מנת p אבל אשד, ובנים עדין זבי אומר אשה ובניו שהיו שדדו לו משלקחו רבו לא יהא רם חייב לו צד שלא לקחו רבו חייב במזונותיהן" או אונו אום׳ כן אלא אשד, ובנים במזונותיהן שמתחלה לא לשחו שהיו לו משלקחו רבו רבו חייב במזונותיהן אלא על מנת כן אבל אשד, ובניו שבבר נתחייב במזונותיו אבל אשד, ובנים שהיו לו משלקחו רבו לא יהא שהיו לו עד שלא לקחו רבו לא יהא רבו חייב במזונותיהן ת״ל אם בעל חייב במזונותיהן תיל אם בעל אשי, הוא אשד, הוא וגו׳ שתי נשים כאן אחת <הוא) דצאה אשתו עמו" שתי נשים באן אחת עד שלא לקחו רבו ואחת משלקחו עד שלא לקחו רבו ואחת משלקחו רם" יכול רם יכול אפילו היה לו ארוסה אפילו היו לו אחסה ושומרת יבם ת״ל ויצאה ושומרת יבם1) שהוא אינו חייב אשתו עמו אשתו שהיא עמו יצאת זו שאינה במזונותיהן רבו אינו חייב עמו" יבול אפילו היתה אשד, פסולה כגון במזונותיהן אשתו ובניו יוכיחו אלמנה לכהן בדול גרושה וחלוצה לכהן שהוא אין.חייב במזונותיהן ורבו הדיוט ת׳ל ויצאה אשתו עמו" אשה שהיא חייב במזונותיהן ת״ל ויצאה אשתו ראויה להתרףם עמו יצאת זו שאינה ראויה עמו אשד, שהיא עמו חייב יצאה להתקיים עמו" יבול אפילו נשא אשד, שלא זו שאינה עמו יכול אפילו שאינה מדעת רם ת״ל הוא" מה הוא מדעת רבו אף ראויה להתקיים עמו כגון אלמנה אשתו מדעת רם" ימל יהא מצשה אשתו לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן ובניו ובט־תיו של רם ודין הוא מה עבד כנעני הדיוט ת״ל ויצאה אשתו עמו מי שאץ רם חייב במזונותיו מעשה בניו ובנותיו שראויה להתקיים עמו יצאה וו ום של רם זה שרבו חייב במזונותיו אינו דין יבול אפילו נשא אשד, שלא מדעת שיהא מעשה בניו וםותיו של רבו ת״ל הוא" רם תלמוד לומר הוא מה הוא הוא מצשה ידיו של רבו ואין מעשה בניו מדעת רבו אף אשתו מדצת רם ובנותיו של רבו" ימל תהא מציאתו וירושתו יכול יהא מעשה בניו ובנותיו של של רבו ת״ל ועבדך אין לך עליו אלא רבו ודין הוא ומה עבד כנצני שאין עבודה" יםל מפני שיצא לירון בחדש לא רבו חייב במזונותיו מעשה בניו יהא זכאי במציאתה ובירושתה של אשתו ובנותיו של רבו עבד עברי שרבו ת״ל אם בעל אשד, הוא החזירו הכת לכללו חייב במזונותיו אינו דין שיהא בפירוש הרי. תא כבעל מה הבעל זכאי מעשה בניו ובנותיו של רבו ת״ל במציאתה ובירושתה של אשתו אף זה זכאי הוא הוא מעשה ידיו של רם ואין במציאתה ובירושתה של אשתו׳, ד״א ויצאה מעשה בניו ובנותיו של רבו אשתו עמו" אל תפרישנו מאשתו" ולהלן הוא ויצאה אשתו עמו אל תפרישנו «ממר רצא מעמך תא ובניו בבו(•! 5,4 2 .Lev) מאשתו אל תפרישנו מבניו (עד אל תפרישנו ממיר. באן הברייתא הוו). 1) Es ist vielleicht etwa so zu lesen: יבול אפילו היה לו ארומה ושומרת יבם ודין היא הוא אינו חייב במזונותיהן רבו אינו חויב במזונותיהן אשתו * .♦ * ♦