Jüdische Rundschau · 1936-09-30 · Heft 78-79 (30.9.1936) · page 11

HEBRÄISCHE BEILAGE OER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion! Dr. S. Kaliko מ1םף עברי _ייי s I a י״ד תעדי תרצ״ז׳ גליין כ׳/ עגה 30. SEPTEMBER 1936/Nr. 7879־ בעריכת ד״ר ש• קאל ק ו ננימים לרבבו־ת1... S * ״ ״ T S ... אני בנימים לרבבות למ 3ה אאבקי 1 1־ * T T־־, - r - י באךמת־מטעי דבקי. עם הרוח הפו?5ךת*» וברבבות כאבים• ודאבות* עם הפיפה האויבת*. »** י׳** * י * * t ז יז כואב אני ודואב לכן בה אפרכס» ״ ר• 1 “ r*•' ר־ן ־ בנקר* את שרשי הפער הו1עףי. משרש ועד צמרת" לכן כה אלחם» לחיים ולמות .- י •יי ־▼־* "־ ־ ־ 1 •דז ד• ק;1ע1נוניץ אם הסהל4נ לי הנטווה?הנטהתיך נץ־כר קעולם הןא׳ אןןה?»!דחוף לי<ןןב ב$ןה ♦ *♦ גךהם16 היהוך לד13י״ה«ךיק׳ נךוים/ הקזת^מם16 ומחריש (־־שוהק)• א?ל מת ל?$?&1ת? $מ;ם ןד1לה היא ה3^חת־חרני, אבל מאד קני׳ איך'!ה אפ?ןןר לו לבטל הצות-סקוז׳ שכל;מיו קים <־;עשה) אותה כל.ל?רןה?" איך ןה אקקזר לו שכל ב3י- י?ן}ךאל .;??בו?סכות׳ והיא יאכל בנית ןגוי? ־־ וסצ1ת-ןז<יה ה?רי?ה8ז•?חל סןהודי לבדק את הל^זתי׳ וחלך לישב 3ןז?ה•?7אכר סאג׳?ןזלח קצויק לקר*נ לץהודי ןא&ר לו: ־־ ע??^ו א(י מחזיר19 לך את הנטוותי! להודיעך20. גי$י׳??לא ראיתי שתזכה כעולם ה?אנןךך סמר־מכר21 אלא נ3!?נ?ןיך♦•• .ע???ושןג5זת נ5?יון22 לקיתה לך מסירת- (?ש למ.ען23 קף.ם מצות־סקה׳ עלשו 3!*יע24 לך נאמת׳ שהה:ה "?מחיאתי"?^לם ♦ * 7מ־י וללב ש• י• ןוין X) ehxtrt: mit £ehntaue07tden von Fldon. 2) f«Bths!tc•»; «n* bänglich »ein. 3) Schmerz. 4) Gram; Betrübnis. 5) au»• höhlen (wenn..heim AushAnlen). 6) wütender Sturm. 7) ringen. 8) *türmisch. 9) feindlicher Sturmwind. 10) zappeln; zucken. 11) (Baum-) Krone; Wipfel. 12) kämpfen• werden. 16} staunen. 17) vorschriftsma&jg. 18) Überwiegen״ 19) *urüdkertutten; geben. 20) etwa.‘ ״um dich su beleh• ren“. 21) Handel (Kauf •Verkauf). 22) Versuchung. 23) um su. 24) zua:ehen; gehören.?{צול א11ל1ג * ♦ ♦ (5!ספוךי״ך.ח?ידים) מ,ע?ןה יה?ר ה*יע 0ג־ה?ז3ות׳ ימרדךב לא היה אתרוג• מחניה יממה‘ ק31י לוי־ ■pW• מחכה ימצמה?ל הקןדיל ־־ ואלורוג אץ• גזדצזי לנךדין׳ב,יהודי אחי׳?זע3ר ןרך אעיר׳ י?;ד1 ה;ה אוגרוג מוזןר?מלוהו("לקחו אותו) והביאוהו <=קבי»יאותו) אל הצדק• התחיל הצדיק מקציר* בו ^חג(לצג) את הג ־ הסכות נבו־זיצ׳ב׳ כדי לזכות* את קל סקהלה הקדוקה כמצות־אהרוג• אולם סלהודי טלגן5 ן־אומר׳ כי נוס? הוא לתג אל נ3י־ ביתו׳ ואינו רוןה לנמל® מאשתו ימיו את ^מהת היום־טוב• ן־אה ר׳ לוי־לצאק??כך היא׳?מד וה?טי0ן לאותו;הודי׳?צאם ומלא את ץ!:ה עמי "כמהיאה אהת״8?עולם הךא??ז^מע סלהידי כך ־־ חסכים לנקשת הצדיק׳ ן5שאר לבךדידב לימי״המכות• נליל סת.ק.דש האג9׳??ב אותו;היד מנית- הכנסת אל האכם5יזה(״מאן) -קזלו׳;ןא אל ייתצר :וךןיה להנינם אל המקה׳ אנל לא הןיחיהי10• פדי2 ולמה? - אץ השיקה• תלך אל שכן,קרוב׳ קזר ותלך מס?ה לס?ה׳ ו??ל מקום??א מ?א את הדלתות סגירות?קניי,,• לםוף יתולה ג־־נורע) לו הדקר׳ כי 13 ת;תה גןרת" הצדיק ר׳ לוי׳וצתק לכל(=קזלא);!יחיהי לישב <=לןןןת> נמקה• מיזד קץ אותו להידי ונתלה12 דקה אל הצדיק׳ קלא ואמר: מה?את׳ רני הקדוש׳ מה 9קזד8‘ ימה הקאתי? ־־ ה??יב(*־»!& לו הצדיק ואמר: 1) ausachauet»; warten. 2) zufällig kommen. 3) flehentlich bitten. 4) 1z« einer guten Tat; verhelfen. 5) einwenden; widersprechen- 61 stören; rurückhalten. 7) eusichem. 8) «ftua; »an einer Abteilung“. 9) Abend dei Festbegjnrts. 10) man lieh ihn nicht 11) Befehl. 12) Bestürzung; Schrecken. 13) Sünde; Vergehen. 14) verzeihen; erlassen. 15) bestürzt לברך: »ןד.י ך*1ן. עפתקרון! תהיה ט1בד,". מי שלא יראה את20 בלילי זד.1שענא־רבה׳ לא ישלים שנתוי8• ולכן נהגו להיות נעורים88 כל הלילה ולאמר ,תקונים"» (שנלי־הלקט^ שמדות־ תורה - בשמהת־תורה נוהגים לעשות משתה ולצאת ברקודים בבית״הכנסה• משום (=־ מפגי) .ששמחת־תורה"׳ לשון נקבה היא• מותר לגברים העוסקים בה (= ג<רח) כל השנה להתחפש"8 וללבוש בגדי־נשים• במו־כן מותר לנשים לבוא בין הגברים בעזרת־אנשים• נוהגים לתת לילדים דגלים ונרות׳ שבהם מקיפים׳8 את ה״בימה" בבית־הכנסת• מנהג ותיק 1-;עו> היה לנשים להקהל® על־יד פתה בית־הכנסת ולזרוק על הגברים והנערים פרות׳ אגוזים ומיני־מתיקה«8־ בשמחת־ מורד. צועקים וקוראים איש לרעהו: "?ן, תזפו לשנה הבאה"! עפ״י י1פ־ט1ב £ףנםקי יזכ1ר פל איש בישראל את כובשי־הבצות׳ בשרון! s •r ג v *• t ן'־־• v בבואו ־־נא?י תבוא) לחדרה אשר בלב8 בצות־השרון׳ ג » ־ י '1־ F V ״ J- •־ s T- •־ T * תראינה עיניך את המקו» אשר בו שכנו(-W) חלוצינו הראשונים לפני יותר מארבעים שנה בבואם!- “ ־ T * T לכבש את הב צ ה־ משם תעלה אל ראש גבעה8׳ י t •רז ן אשר מעליה יתרומם4 כעת!=־^w> מגדל־המים הגדול של המושבה׳ וראית את אשר עוללה6 Ti T T> r r יד־חרוצים0. ז- הידעת מד. כתבו אנשי־חדרה על המגדל הזה? — הגה קרא: "ושאבתם מים בששוף ממעיני־ד.ןשוזעה8". כך כתבו הזקנים לבניהם הצעירים. אולם מי הםןז את מעיני־הקללה« למעיני״הישועהו מי העטה0‘ את הבצה הנוראה גני־עץ ושדות־בר״ז - הלא הזקנים הם׳ בובשי־הבצה. אשר שלמו בחייהם. ובזעתם12 ׳ ־ T T- J •■-I I החיו »רץ־אבות. על־כן יזכרם כל איש בישראל בארץ ובכל מקום שהם.יי עמק זעמק ישמר בלבו אח זכרם“ הקדיש... נ• «?ריאל• 26) Schatten. 27) wird das Jahr nicht beenden (wird In diesem Jahr sterben). 28) wach •ein. 29) ,,Tikkuniffl“ =s Gebete, die in der Nacht zu ״Hoschana-Rabba“ gesprochen werden. 30) sich maskieren. 31) umkreisen, 32) aidb veraammeln. 33) Süßigkeiten. 1) Eroberer; Bezwinger der Sümpfe. 2) im Herren *=* in der Mitte. 3) Hügel. 4) sich erheben; hervorragen. 5) vollbringen; schallen. 6) fleißig; süchtig. 7) Freude. 8i Quellen des Heils. 9) Fluch. IO) bedecken. 11) Getreidefelder. 12) SchweUk 13) tttoa: wo •ie sind. 14) Andenken. זמן #מחתנד... (1זנ־הס5ות?פולקלורי ורד.ידי) . חייב2 אדם להיות שמח וסוב־לב במועד 5-ת0 הוא ואשתו ובניו: לקטנים הוא נותן פרות ואגוזים׳ ולנשים הוא קונה בגדים ותכשיטים8• ולא ירבה בבשר וביין ובשחוק ובקלות״ראש‘ לפי (־מפני) שאץ שחוק וקלות"ראש שמחה׳ אלא הוללות וסכלות6(אורח־חיים). ןמן ׳ט^חוזנו-מדוע בסוכות יותר מפסח ושבועות? — מפני שישראל יצאו נקיים® מעוונות ופשעים ביום ד,כפורים. מצורף לזד,י׳ שהוא זמן האסיף ואדם שמח בתבואתו ("אליהו רבא"). והבריות (־־האנשים) אומרים: "זמן שמחתנו"׳ כי בו אנו יושבים לסעוד <= לאכול) בסו3ה בלי הנשים T* 4 : קהלת - מה הטעם«׳ שקוראים "קוהלת" בשבת של חול־המיועד סופות? - מפגי שנדרו בני־ישראל נדרים* ונדבות ביוט־הבפורים ועל־כן מזכירים 0! להם שישלמו׳ כי כן כתוב ״ב״קיהלת״: "טוב אשר לא־תדר משתדור ולא תשלם׳* ("רוקח"). אתרוג — אדם שתש" כח־זכרונו יקח קליפת8׳־ אתרוג ב״הושענא רבה" וישפשף3׳ בה את מצחו׳ וקבלה“ היא שבוח־זכרונו ישיב אליו׳ ואם זה לא יועיל6' " הרי גזרה היא מן השמים ו״אין עצה נגד דרכי ד׳...״ (מפי־העם). נוהגים לעשות מן האתרוג מיני מרקחת6׳ בסוכר ואוכלים אותה בט״ו בשבט׳ שהוא ראש־השנה לאילנות• נמו־כן נותנים מן המרקחת ליולדת"׳ שהיא סגולה«‘ שתלד פלא־ עצב• סגולה ידועה ובדוקה׳" היא גם כן׳ שהנשים דהרות80 נושכות את פטמתי2־האתרוג ומבקשות מאת ד׳: "חוה האחת חטאה ואכלה מעץ־הדעת ועל כל קהל־הנשים יהיה הקצף? (לפי המסורת« היה הפרי שהוד, נתנה לאדם לאכול - אתרוג!. ־ : 1 v ־ד הושענא־רבה - יום הושעגא-רנה הוא כיום־ הדין• נוהגים ללבוש "קיטל"88 ובמקומות אחדים הולכים גם ל״תשליך". בפרנקפורט שמים גם פרוכת24 לבנה על ארון־הקודש כמו ביום־כפור ומזמרים "אדון עולם* בניגון של יום־כפור• בליל הושענא־רבה נפתחים׳ לסי אמונת־העם, שערי־ השמים ופתקאות86 נופלות לארץ׳ ולכן נוהגים 1) Folklore. 2) verpflichtet. 3) Schmuck• 4) Leichtsinn. Ausgelassenheit. 5' Dummheit; Torheit. 6) rein- 7> etwa: ״es sei noch hin/ugefilgt”. 8) Grund; t Jrsache. 9) Gelübde. 10) erinnern; ermahnen. 11) schwach Werden 12) Schale. 13' einreiben. 14) Überlieferung. 15) nützen. 16) Eingemachtes• 17 Wöchnerin; Gebärerin- Ifi) Heilmittel. 19) erprobt; 20)8chwanger. 21)St ei; Warre. 22, Überlieferung. 23)K1ttel — weiße« Gewand, das von den Männern am Versöhnimgsfest angelegt wird. 24י Vorhang* 25) Zettei (gemeint: die Zettel, auf denen das Schicksal eines jeden Menschen für das neue Jahr geschrieben steht). Um den Zionismus in Ungarn Van einem Spezialkorrespondenten Budapest, Ende September Der Vorstand der Budap ester Jüdischen Oe• mein de, an deren Spitze Hofrat Samuel Stern steht, hat es in den früheren Jahren stets abgelehnt, sich an der Palästinasachc zu beteiligen. Er überließ dies den Zionisten und dem unter ihrer Mitwirkung ins Leben gerufenen Pro- Palästina-Verband. In den letzten Jahren trat allmählich in dieser Beziehung eine Aenderung ein. Der Triumph des neuen Palästinas im jüdischen Leben der ganzen Diaspora, die Verschlimmerung der jüdischen Lage in Mittel- und Osteuropa, der ^wachsende Antisemitismus in Ungarn und nicht zuletzt die Sorge um die Zukunft der heimischen jüdischen Jugend brachten cs zuwege, Was eine dreißigjährige zionistische Propaganda nicht vermocht hatte: das offizielle Judentu!n_ in Ungarn begann sich für den Aufbau von Erez Israel zu interessieren. Freilich waren es zunächst nur vorsichtige 1 astversuche, da alles, was mit Palästina zusammenhängt, in gewissen jüdischen Kreisen noch immer als anrüchig gilt. Und so kam Hofrat Stern auf die Idee, die Sache des Palästina- Aufbaus in Ungarn von den Zionisten zu befreien und ihr emen vollständig philanthropLschen Anstrich zu verleihen. Im Vorjahre riefen die Zionisten im Rahmen der Gemeinde eine Bewegung ins Leben, um die Demokratisierung des verarteten plutokratischen Wahlrechtes, das nur einem Bruchteil der Gemcindemitglicder das Stimmrecht gewährt, durchzusetzen. Es kam damals zu einem Kompromiß, das auch die Palastma-Arbeit zum Gegenstand hatte, und cs schien wirklich, daß nunmehr die Gemeinde ernstlich das Palästinawerk unterstützen würde. Hierbei zeigte sich aber sehr bald, daß Hofrat Stern an seiner alten Konzeption festhielt und daß er wohl bereit war, den Pro-Palästina Verband zu übernehmen, er stellte jedoch eine Bedingung: die Zionisten müssen aus dem Vorstand ausscheiden. Er hätte auf diese Weise den ausschließlichen Einfluß auf den Keren Kajemeth und den Keren Hajessod, die zufolge der eigenartigen ungarjsehen Verhältnisse dem Verband als Unterabteilungen unterstellt sind, erlangt. Es liegt auf der Hand, daß sich die Zionisten dieser Lösung widersetzten. Nun gab plötzlich dieser Tage der yorstand der Gemeinde einen Aufruf heraus, in dem das jüdische Publikum aufgefordert wird, ״die im Heiligen Lande notleidenden jfidisehen Magyaren1‘ zu unterstützen. Es wird darin ferner im Klagetone festgestellt, daß in Palästina ״Hunderte am Hungertueh nagen und, in ihren Hoffnungen enttäuscht, gerne heimkehren würden“. Um diesen Hieb zu parieren, hat der Zionistische Verband für Ungarn eine Erklärung veröffentlicht, worin er im eigenen sowie im Namen der in Erez Israel wohnhaften ungarischen Juden auf das Energischeste gegen Ton und Inhalt des Aufrufes Einspruch erhebt ״Die in Palästina lebenden ungarischen Juden — heißt es darin — sowie die Juden in Palästina im allgemeinen bedürfen keinerlei milder Gaben. Sie wollen nicht zurückkehren, im Gegenteil, erst vor kurzem ist eine Gruppe von 25 ungarischen Chaluzim nach Erez Israel gekommen..,, Die Judenheit in Palästina verlangt keine Almosen von uns. Sie verlangt, daß wir die nationale Arbeit des Bodenerwerbes und der Kolonisation fördern.“ L. B. Budapester Notizen Voa unserem Berichterstatter Budapest, 25. September Die Zionistische Organisation bereitet — unter dem Eindruck der Berliner jemej Bialik — in ihrem Hcrzl-Saal eine Ausstellung vor, in der der aus Erez Israel heimgekehrte Künstler Irsafden Weg des ungarischen Judentums von der Assimilation zur Bejahung des Judentums im Zionismus anschaulich auf7eigen will. Am Rosch Haschanah verstarb — knapp nachdem er vorige Woche seinen 00. Geburtstag gefeiert hatte — der älteste Sohn Leopold L ö w s, Primarius Dr. Samuel L ö w, einer der angesehensten und beliebtesten Aerzte der Hauptstadt. Am gleichen Tage verschied in einem Budapester Sanatorium der 34jährige Baron Peter Hatvanv, Direktor der Särväzer Zuckerfabrik, nachdem er drei Stunden vorher im Beisein des Rabbiners Dr. Franz Hevesi zum Judentum zurückgekehrt war. Baron Hatvany, Sohn einer um das ungarische Judentum vielverdienten Familie, hatte sein Vermögen schon früher testamentarisch dem Isr. Waisenhause hinterlassen, dessen Präses, Exz, Eugen Vida, an dem Totenbette weilte und den Akt der Rückkehr protokollarisch aufnehmen ließ. Dr. A. F. Sonderlehrgan» In Lehnitz für schulentlassene Mädchen. Die Sorge vieler Eltern ist: wohin mit den schulentlassenen Mädchen? Fast alle Berufsausbildungen (Schwester, Säuglingsschwester, Kindergärtnerin, Fürsorgerin) nehmen junge Mädchen erst im Alter von 17 und 18 Jahren auf und verlangen eine gründliche hauswirtschaftliche Vorbildung. Das Problem, während einer Uebergangszcif den in der Entwicklung stehenden jungen Menschen zugleich Erholung und Vor- Bereitung auf die Jahre der Arbeit zu bieten, wird durch die in in Lehnitz neu eingerichtete Berufsvorschulung gelöst. Dieser Sondcrlehrgang begann erstmalig zu Ostern 1036 im Erholungsheim des Jüdischen Frauenbundes. Hier finden die Mädchen Leben in Gemeinschaft mit Gleichaltrigen, körperliche Kräftigung durch Turnen, Gymnastik, Sport im Freien, planvolle Einführung in die heute so wichtige hauswirtschaftliche Arbeit und theoretische Fortbildung. Auskuitft erteilt die Leitung des Erholungsheims Lehnitz bei Oranienburg, Vikioriastr. 19 (Tel.: Oranienburg 2043). Alle Ihre Bücher von der Buchhandlimg am Zoo — - -O Fritz Ring Charlottenburg, loachimBthaler Straß« 43-44 Mitglied der jüdischen Gemeinde T«Mm ßiuurdk 6506 Zuitaduag nach aiiao Stadttaüao Brie! aus Estland Von unserem Berichterstatter Tartu, 24. September Nachdem der Weltkongreß der Tierschufzvercine in Brüssel beschloß, durch 11-,re Zweigorganisationen in der ganzen Welt gegen die Schechita aufzutreten, wurde die Scheehifafrage auch in Estland akut. Der estländische Tierschutzverein hat in dieser Frage ein Memorandum an den Minister des Innern gerichtet mit der Bitte, die Schechita in Estland zu verbieten, jedoch besteht, nach Ansicht der in dieser Frage kompetenten Kreisen, keine (Jefahr, daß das Gesuch Erfolg hat. Bereits vor einigen Jahren hafte sich der obengenannte Verein mit demselben Gesuch an das Land- Wirtschaftsministerium gewandt. Das Ministerium jedoch vertrat den Standpunkt, daß private Organisationen kein Recht hätten, sich mit Gcset/osvorschl.igen ans Ministerium zu wenden. Außerdem waren und sind die Direktoren der Schlachthäuser als Experten der Meinung, daß das Schachten durchaus keine Tierquälerei ist. Man ist überzeugt, daß auch der Minister des Innern keine andere Entscheidung fällen wird. Bald soll die neue estnische Konstituante zusammentreten, die das Staatsgrundgesetz umarbeiten soll. Fs dürfte den Juden nicht gelingen, einen Abgeordneten in das Erste Haus zu entsenden, da für einen Abgeordneten ca. 8000 Stimmen nötig sind, die Anzahl der Juden in Estland aber nur 4400 beträgt. Hingegen wird im Zweiten Hause, in dem die Vertreter der Kammern lokalen Selbstverwaltungen u. dgl. sitzen, ein Vertreter des jüdischen Kulturrates das estlänciische Judentum vertreten. Durch den bisherigen Wahlmodus hatte das ludentum in den früheren Staatsversammlungen keinen Vertreter. J. K. Moeza des Baehad Uns wird geschrieben: In ■der heutigen für Palästina schweren Zeit hat die chaluzische Bewegung darauf zu achten, ihren Aufgaben nach allen Richtungen gerecht zu werden. Einmal durch die Vorbereitung einer großen und fundierten Alijah, und durch die Hinführurig ihrer Menschen zu den konkreten, aktuellen Problemen des Aufbaues, zum anderen aber durch eine immer weiter und tiefer gehende Erfassung neuer Generationen jüdischer Jugend und ihre Erziehung. Mit dieser. Fragen soll sich die Moeza des Baehad befassen, die vom 4. bis 6. Oktober in Leipzig stattfindet. Im Mittelpunkt der Tagung werden folgende Themen stehen: Die Entwicklung des Hapoel Hamisrachi und die Einordnung der aus Deutschland kommenden Alijah in seine kibbuzische Bewegung; eine Analyse der politischen Lage, insbesondere im Hinblick auf die Frage, inwieweit das jüdische Volk durch die Ereignisse zur Nation herangereift ist. Eine der wichtigsten Funktionen der Tagung wird es sein, die neu in die Verantwortung hereingekommenen Chawerim im Austausch ihrer Erfahrungen und Sorgen einander näherzuhrinen und zu einer einheitlichen Führerschaft des Bundes eranzubilden. f