Jüdische Rundschau · 1936-06-23 · Heft 50 (23.6.1936) · page 7

HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion: Dr. S. Kaliko qpui עברי ג תפוז תרצ׳ו׳ גלי1ן י״ב/שנח 3 Nr. 50 / 23. JUNI 19 36 ו^בצןר $חד מ*יאו את גופחו bf חד״ר ׳?ר?תוחה*8 י$ןךים 3סכו?יס שלו"?:שובו סן ד!$זים׳ אהו3י־$3שו. ידו הארות׳ ^?קז^ן־ה??ל »פו המגרות" היוךז?תוחח׳ ^אלו היתד {שואה28 ל״^לוסי׳ לקיאת P, ׳?הוא" ןצל ז?ן$יו;הה*2 בת־ד^תוק" ^ד!יוקח?זר^ת $סיד ןך$רו עם!ךו(-ןן5ךו) הןןוים וןמלק מייום ns היזי?יו••• (?»ן ^ןר •>ימ! jp¥> -?•?!•-הדסים |איץז• ז&י־ז5ר1ן mm ז׳. יום־הוםדה' של קרדהיסוד(1920)׳ הקת הלאומית השניה שיצרה הגיונות לנגין־הארץ• קת זו מיוסדת2 «ל רעי1דה»מעשר" שהיד• נהוג בארצנו נימי בית* ראשון ישגי• מהכנסות קרךהיסוד הושקעו4 עד עכשו נארץ יותר 8 5 סליונים לא״י• * ט׳* הבקעה‘ העיר ירושלים ע׳י צבאות גבוכדגצר 8לן נבל בשעת חורבן בית ראשון(ירמיהו לס" ב> ובי״ו 3ו הבקעה העיר ירושלים ע"־ שיטוס׳ המצביא® הרומאי בימי בית שני. יום־צום* ואבל ליהודים («שבעה־עשר בתפוז") עד היום הזה• יייט• הגיעה לארץ הקבוצה הראשונה של הבילויים (בשנת תרמ״ב) החלוצים הראשונים׳ שבסיסמתם® •3ית יעקב לכו ונלכה" עזבו את הגולה על־מנת להתחיל בארצנו חיים לאומיים עצמאים9 חדשים. ובמעשם זה סללו" את הדרך לאלפי־חלוצים שבאו אחר־כך בעקבותיהם“■ סי יזם־פטירתו של בנימין זאב בן יעקב הרצל (תר״ך־־תרס״ד)׳ מיסדה"1 ומנהיגה של ההסתדרות הציונית שבימינו• כ״א• יום־מותו של גאון־השירה העברית החדשה חיים נחמן ביאליק (תרל״ג־תרצ״ד)־ » 0׳ב• יום מותי של אלפרד ר ר י י פ ו ס(1859-1935) נתפרסם ע״י* סשפס־דרייפוס"(הוא נחשד" בעוון־ דגול*, לטובת גרמניה) שבהשפעתו הבי“ התל הרצל את ספרו המםורסם "מדינת היהודים"(18%}3ו הגיח את היסוד לתכנית הציונות המדינית*1 שבימינו• 22)!•»choilttai MrlWiachi. 23) «wrackt* 34) ruht« (bg), 1) Gründung«■* 2) bagrttndt» fbtruhtY 3) mHiih* «*- m«491t.- Tempel 4) iovettiert werden■ 5) •ufgt1p*h«n! •ul* gebrochen werden 6) Feldherr• 7) Fectte«. 8) Lo*unf. 9) eelbetindie. IO) ebnen 11) M10 ihren Spiiron“ «• dl# ihnen folgten- 12) Begründer. 13) verdächtig? werden* 14) Spio• nage. iS) verlassen. 16) politiech. האמקה?אלם סי״ר ^ר. רי«א הג^ריח. ןר $גית בגדו־, 1:י$יד0מו׳??וז. יוגבים ׳?ס חוא ןא׳?תו ו?חו ה5ןסןוז. ^ל סידם ןרב ׳?עות-ה^ח ק1ס?ל(-עוקק> הוא מחו׳סיםיהשו(ים ׳???*ות* ןקןןוכ?זים*. &ח?זס׳# #סיס׳ קסיזלוד ס8ןמח סצ?ד?$ם‘ קזל8לה• wnj (???זים* ׳?ךחן<• גץ הסוים nj?0J. או^ם אין הוא 0וךד!???דוחי מלד! * מין לו?עולמו ^א חקירותיו‘. 3לילה הוא יו?א 5?ןכ^ית (־*אומומוכיל) ׳?לו מל ה?ךויםי ^??צות החולה.?ד יתומים??הליהם וססלק ביניהם את החי5יו 5«צל(-ןןעו?ח)(?לאות•?מ׳^ר״סכם הך1י{יף׳?א $ל המוזנח היו •ו?קות°' ןל??וריבות׳ והכל יוצא להןדם(«ל?ן1ל) את?גי־ ס?כודת ׳?ל «ןעל־חקם?וים״י,׳ ׳?ם הוא עו$ח<״*יו*ב> twrwVQ ׳?עוח צד אור הב?ןר1 הוא אורב" ליחו׳סים ה?ז9?ר1ךים" בין?ןןז׳??ים. לועסים הוא ס??!(*“ ^cay?n י?ל ה?ךףםי אוגל קלךך ה??ןים״ ס׳&והם (-?!ד«ר) א$ם"?זרעוגן מל מךחות־היוהם"" וץי?הוא י?ב מיךכו ^ייזה?ור??ת מץ גחר?חיק" ׳?ל גסת צל מ1?$יו מא?זיצות... ־ ״}1;י ס$סץ??דם" - הוא מ׳סיב(-עוןה) לא׳?תו הססי^ה ו^שות" צל ךן?יו מלה - גם ה?ףי ׳?יך" לסין ה^ו־ם׳ ו?זי יודצ אם לא ל?ף??ח(*-לטוב?יותר) ׳?בו• א(י לןש*י• ׳?אח הוא לי ר1ןךןי... ויקד!?שוטים סם ן5?ח צ^ים היחסים0* ׳?בין אן־ם ל0?רו?י^ןי סא??ים סאלה... סח $ז׳?י ן1?י׳ 9י אגע־סק יום יום ל׳?עות ארןדות ס״יהודינו". ׳?הם "אירופיים" יוסי ס׳?ד.ם יהוך* ףזו?ר לעולם ך1י י??לי ןרצגגותיי...— I) .inum: i) Mütk•!!»•*kt. ))Saapi. 4)T«lch|9uakpO• }) 81icK 611ehw״b•* ל| TMMebti ftkt. S> PcndiaMMf• Mh. S) B*<iutri*■ KnmlhSt««•, •fehrtth«. U? Znt«««WM• d«rtlf.r U) Au.sch«a hallen. 11) •Ich verbergen. 14) eich eneehüeAen IS) Leben«•׳•; Weiee. 16) Lirheln. 171 Bedenken. 16) geh&n. 19) fühl »nt epttraa- >01 Beeiehuni 11) Frleebe. בימים »ץה לילה• דמית־מות׳ שולטת מל• אי־שם נשמעת ץ ־י* - - V ־ נביחת־בלב• יך נרי "־«*איי •ופקח ישוב 0?תררתי הךנ*8ה» האויר מחניק• ומכביד* על הנשימה6• שכבתי 1ןיגים סקדזזית (ייאזיווויס ושנתי• נךחו מעיני-לא יכלתי להרים י—לישדד!• הממי ממטתי “״ - ז ״« •* *' ז ונגשתי יל חןולוין• סיום« לי ראיתי* בי אפלה *• י « 1* ־• + י׳־״עדי השתלטה נכל• •תאם הבחנתי ו-וציוזיז ביןצה־ האפק• קו אז*0• א«צחי• את כל כת-ראיתי: מה #«יי ♦ י •וישי r הדברז - מרגע לרגע הלך האדם•‘ והתפשט׳ הלן *t« ״t וv? •י ז * . י » t י והתרחב־ עד כי אדמו ■ני־הרקין(-סע«י9> ^פצתי ממקומי: אש׳ שרפה« ו רצתי מדר החוצה׳ ועליתי על חגג לראות יי־מזחי' יאה האשז ומה ראו ־ «.T T Tf עיני? להבות־אש“ הולכות ומתפשטות במהירות* הברק4׳ - - בוערים השדות בגוש״ היוד *זז ן• 1 1 r* raas?מל ויגיעה* משקעו בשדות אלה!?ne ז?ה" רותח״ אדמה זח ואין מזלו* הפנים* כרדת <w;רוי! גשמי־ברכה להשקות את האדמה היבשחו אן 19 ״ ו י* «* 1» t f«!•* י השנה התאכזרו«• השמים ולא הורידו הרבה גשמים׳ * T ־ t * I * * **•«* ומעט היה חיבול׳• והנה באה היד האכזרית* :^1* v ‘ ״ ד •9 וז המהרסת22׳ אשר עינה צרה25 גם נמעט הזה — 1 9 9•• * r •*»- *ש וכל ד.ןמל חיה כלא־חיח * ומתעורר הרצון לצעק ה«5“ על העול“ הנץשה לנו• אך לאו מוכרחים אנו לכבש" את עצמנו ולהתחיל הכל מחדש ובמשנה־מרץ» * 1 * 1 T - ** »» י |(ןר־^ךם |>1»51p nh ...מסביבנו שרסהו והדבר היחידי אשר עלינו לעשותו הוא לצקת׳ מים נלי״הרף*: עוד מרץ• יהודי- עוד מאמצים•* עוד זעת«*יהודים - ואז ... t -j- (יכול גיכל (8נ*י«ו האווריו של 6רל1ז1רוב ״י רקכשסחחךםחולבים נגי־ה?בודחלטות מקו קיואיז וכשתגי שןת־הוקיון• הי}שה - היעמד 8ל יהד ואחד מאתנו בסקום אשר יעדי לו גורלוזו •yy -־-י •י י*•« ’ י• וו... 1) IWnttlile. 2) »Ich MMWlIm fh-rrechen). J) drückend. 4) ertche*eren1d. 3) AtaM. 6) Schlaf- 7) Etwas 8) am Saude de• HoHiO&te 9) ftnttrengen- 10) Rote. II) Brand, n’wehtt. W FttierflmiMO• 14) hUuschnell. IS) Komplex. 16) Müh«. 1^) SchwcuL!6) trinken; sitiigen 19) strahlen. 20) brutal, karg sein 21) Ertrag. 22) zerstörende. 23) etwa: tafBetdtach. 24)tt«1«{proto*U*fe«UKet1bueeh?el4B). 2S)Uft* recht 26) beherttehen; uäterdfdckih. 27) mit doppelter Ebttgil. 1) «i«fte«. 2) ttnaafhbrlieh. 3) Energie 4)AiMtrenguni* $)9chwei& 6) PrtihuMKMtuade. 7) beedwmea 1 «uitMhe•,!ש יעם ןלו• מ1^ד1תי!ע זעם ןלו ס^דות ,יןזגו׳ת!ךדשית׳ כין!ןיוי־אמות ר*1ת .יןסק* עם סךמילו׳ ןג?חו 5ל3י־ןו*ר ן?ו?ר• יכל צלו*, לעם 3ןד. נולדתי בודן׳ נין ־ השןשות משפת ןח ןם?תגני‘ ז!ךל.צי* ולסןציי׳ מגןתב?ני־ עם קעליז׳ ןהיר־קג* לקו קך?עי ול׳עמיד ןה פני־לועז*׳ להגפר" לןן?ר ^א׳ דבזיסל לשונותיו השאולות" דועך נצי"• רתוקה" לע?לת־צ«ז*י שירתי וגוןןת׳ נקסקת"?דךגי־היט נינגי אחדק גו(»• 3רךתה אה־ קקה׳ נעלו^ה •ני עו<5רי• אן!ש?י הי»י ייח*, והמחנק?«ויה׳ וחמתי" קלע*1??ל על עורי!כל?׳זד והשלך?פךצוף־' עם?לי <{1ןה°י ומודדת• - _... יללי עניייר• מול המות,... vt * מראשית התישבותנו בארץ שוממה זו׳ מימי עלית הראשונים מלודי אותנו ההרגשה של קרבת ־ה מוח הוואוזזותנו׳ בכפר- השמירה על הכבוד׳ עלהבמחון6׳ על יכולת6־החיים׳ המלחמה בטבע-הם הם שקרבו אלינו את המות. הרגשת־ הפועל העברי בארץ היא- שהמות קרוב וקשור עם עצם חיים אלה- עם תכנם, - עם אפשרותם! וזוכה למות אך זה- שזכה לחיות את החיים בארץ במלואם• פך זכו טרומפלדור׳ נרנר■ שץ׳ וכ1׳ וכו*. יש קשר בין החיים האלה ובין המות הזה בעד העגין* הלאומי ועחיד־האומח• הרצינות« של המית ושל החיים בעד העם היתד, לממשות0' בחיי־האדם- בעבודה■ בתוך מחגה־העובדים בארץ - אנו קבוץ אנשים בארץ נדונים« לחיי־מלחמח- לנו המלחמה הכר ח,־1׳ ואין לנו להמנעי■1 מהכרח־המות׳ לא מן המות הסבעי ולא מזה הנוגע מהגורל המיוחד ומההכרח ההיסטורי- אך ה ח י י ס צריכים להצדיק4« אח המות. הם צריכים לתת לו את הערך של1• בי קשה לחיות היים קלים׳ בעמידה*׳ סול חמות..• ובזה סוד־הפלא׳ כיצד•׳ נוצר האיש הע1בד היהודי׳ כיצד מתגלמת« הגבורה של הפועל׳ של היהודי החדש בל י1ם בעבודתו ואורח6' חייו-י-סגקנץ 1) Vaterland; Heimat. 2) sich dringen. 3! wo. 4) Schauen. 5) prophe*eitsn (dichten),©) Hochmut»Stölt,*7)Wund«. 8) e/tDa.* ^Schönschriit“ (klare Buchstaben) 9) Fremdet! Au«finHer. 10) sich fremd »«*teilen. 11) entliehene 12)nrli*cht mein Funke. 13)cespannt. 14) Zigeunefwegth* 19)geschleppt werden 16) un• gedulaif werden. 12) •uisprin«e0. iS) um n terraifieix 19) Gesicht. 20) Stele. 1) Dem Tod gegenüber. 2) begleiten. 3) Nihe. 4) Ver* wunelung- 5) Sicherheit. 6) Können! Möglichkeit. 7) Inbeli. 8) Angelegenneil;Belang 9) Emst* IÖ> Wirklichkeit. 11) ver׳ urteil! sein. 121 Notwendickeit. 13) zurücktiehen (rurÜck schrecken). 14) rechifertigen• 151 hier ahua ״Heim Gecen־ übergesteiltsem“. 16) wie.!7) verkörpert «ch 18) Art Weia«. Wie k^imIhII«- Irh den Selinbbal? Pur bchsbbat, 27. Juni Wochcnnbschnltt: ״Chukat" (IV. B. M. 19, t — 22, 1) I. In unserem Wochenabschnitt findet sieh die Erzählung von den ״Haderwassern“, die vom Midrasch in Zusammenhsng gebracht wird mit dem Tode Mirjams, von dem itn selben Abschnitt die Rede ist. Zwei Handlungen von Mosche werden ihm von der Schrift so verübelt, daß er nicht für würdig befanden wurde, ins Heilige Land zu kommen. Worin eigentlich die Sünde bestand und über alle Fragen, die mit den ״Haderwassern“ Zusammenhängen, berichtet sehr sdh&n der Midrasch (in Uebersetzung das Kapitel ״Die neuen Söhne" k! ״Moses“ von Edmond Fl eg, Seite 207—224).!1. Wir lesen im Wochenabschnitt vom Tode Aharons. Nachdem wir den Text des Chumasch gemeinsam gelesen, haben, schließen wir an das gemeinsame Lernen eine Unterhaltung Uber die Figur Aharons an. Es gibt über ihn sehr viele interessante Midraschim, die wir an Hand von Bialiks ״Ssfcr Haggadah“ lesen; wir ziehen noch eine Stelle aus den Pirke-Awot heran, wo von Aharon die Rede ist als einem, ״der den Frieden liebte und ihm nachjagte״. 111. Zur Vorbereitung der 3 Wochen weisen wir auf die Materialsammlung hin, die im Aufträge der Hanhala des Zeire Misrachi, Hamburg 13, von B. S. Jacobson herausfegeben ist. Sie ist von der Hanhala (Hamburg 13, Orindelof 66) zu beziehen. Sie enthält auch die wichtigsten Texte zu den 3 Wochen in hebräischer Sprache. Als Hattarah wird aus dem Buche Schoftim, Kap. 11, der Abschnitt über den Richter Jiphtach gelesen, der — ähnlich wie in unserer Ssidra — mit den Ammonitem Krieg führte. J.E. Kundgebung des Keren-Hajessod AUGSBURG DIENSTAG, DEN »0. JUNI 1936 30.16 UHR IN DER SYNAGOGE Dr. Michael Traub Süden — Araber — Engllnder — Tatsachen und Probleme — Israalltiach• Kuituagamalnda Ortakomitaa dar Jewlah Agency Zionistische Ortsgruppe Herodes der OroBe An diesem Schabbat soll die Persönlichkeit Herodea d e s 0 r 0 ß e n, des letzten Königs auf dem iudäischen Throne und seine Zeit Gegenstand unserer Unterhaltung sein. El ist eine sehr interessante Zeit, reich an äußeren wie Inneren Geschehnissen und tragischen Konflikten, voller Erwartung und Spannung. Nach einer Epoche aufreibender innerer Kämpfe wurde das Volk kampfmüde, und eine tiefe Sehn■ sucht, die Ihren Ausdruck in eschatologischCn Erwartungen gefunden hatte, bemächtigte sich seiner Seele. Der Boden war durch die Zeitereignisse aufgewühlt und man erwartete das große Wunder, die bevorstehende Erfüllung des nätionalen Traumes: die Ankunft des Erlösers. -- Wir werden uns dabei die Ursachen de! Verfall» dfcr Hasmonäer- Herrachaft und die beginnende Hineinbeziehung Palästinas in das Interessengebiet aes römischen Imperiums zu vergegen• willigen haben. Dieser geschichtliche Standort erklärt, warum el dem fremden, von aen Idumäern abstammenden Herodes gelang, zur Herrschaft zu kommen und eine Fülle von Macht m seiner Hand Zu vereinigen. Herodes hat die Königskrone aus den Händen der Römer bekommen. Als nämlich die Parther zur Unterstützung des letzten hasmoniischen Königs Antigonus in Palästina eingefallen waren, eilte der damalige Tetrarch Herodea nach Rom, wo er im Jahre 40 v. Ohr. zum König von Judäa trnannt wurde, damit er gegen die Parther in aen Krieg ziehen sollte. Erst einige Jahre darauf gelingt ihm die wieder• eroberung des Landes und die Befestigung seiner Macht. Es folgt dann die Vermählung mit der Königstochter Marlamne, der Enkelin Hrykanos', wodurch er den Makel!einer unedlen Abstammung verwischen will. Nach der Schlacht bei Aktium (31 v. Chr.) wechselte Herodes schnell die politische Front und ging zu Augustin Uber, der ihn dann ais König bestätigte. — Herodes war der erste Jüdische König, dessen oberste Gewalt sowohl der theokratlschen wie der nationalen Grundlage entbehrte. Er blieb der fremde, aus einer anderen Kulturspnlre kommende Beherrscher des Vol• kes. Daher standen sowohl die Pharisäer und die von ihnen geführte Volksdemokratie wie andererseits die Aristokratie mit der Partei der Sadduzäer zu Ihm in schärfster Opposition, was einen unerbittlichen Kampf und zahllose Opfer nach sich ״zog. Es ist also verständlich, daß seine Regierungazeit reich an Verfolgungen und Hinrichtungen war. zumal er kein Mittel gescheut hat, um an der Macht zu bleiben. Trotz seinem sehr umstrittenen Charakter war Herodea dennoch ein äußerst befähigter Feldherr und kluger Staatsmann, der große politische Erfolge zu verzeichnen hatte. In zahlreichen Feldzügen konnte er sein Gebiet wesentlich erweitern und zuweilen die alten Reichsgrenzen wieder her• stellen. Ungeachtet dessen war die Unzufriedenheit des Volke» sehr groß, denn seine innere Freiheit, sein Wohlstand und die soziale Gerechtigkeit haben unter dem Despotismus dieses Herrschers gelitten. Aehnlich wie die römischen Cäsaren war tr auch prachtliebend und wollte •einem Namen durch monumentale Bauten, durch Gründung von Städten und anderen großzügigen Anlagen ewigen Ruhm verleihen. Um das dem Volke zugefügte Unrecht zu mildern, hat er einen gründlichen Umbau des Tempels in Jerusalem vorgenommen. Den Höllepunkt der Konflikte im Leben dieses Herrschers bildet die häusliche Tragödie, die zur erbarmungslosen Ausrottung des letzten Restes der Hasmonäer und der sonstigen Mitglieder der königlichen Familie geführt hat. Diese tragisehen Zerwürfnisse schildert uns Flavius Josephus. Emanuel bin Gorion hat den Versuch gemacht, die einzelnen Abschnitte und Kapitel bei Josephus auszuwählen und zusammenzustellen, die er in der Scnockcn-Bücherei (Nr. 53) unter dem Titel ״Das Haus des Herodes“ erscheinen ließ. Auch auf Friedrich Hebbels ״Herodes und Mariamne“ wäre einzugehen. — Einen Widerhall der häuslichen Tragödie des Herodea finden wir auch im Talmud (Baba Bathra 3 b) in der Erzählung über den Tod der Mariamne. An weiterer Literatur nennen wir noch Dubnow, II § 47 und Enc. Jud. Bd, 1 unter ״Herodes“. J. M. Exzess« in Bukarest Bukarest, 2t. Juni. (JTA.) In Bukarest Ist es am 21. Juni zu Schweren Exzessen antisemitischer Studenten gekommen. Bei den Unruhen wurde eine Person getötet und acht schwer verletzt ins Krankenhaus gebracht. Zahlreiche Studenten wurden verhaftet. Cuziatiache Studenten haben den leitenden Redakteur der Tageszeitung ,.Dimineata“, Blumenfeld-Scrutator, nachts überfallen und Ihn durch Schläge mit einer Eisenstange auf den Kopf schwer verletzt. Am folgenden Tag überfielen fünf Unbekannte ein zweites führendes Mitglied der Dlmineata-Redaktion, Conatantln Oraur. Auch er wurde am Kopf verletzt. «letzt dritte BUoheen-Leerung KEREN KAJIMETH LEJ18RAEL •aen* wn, NMa*kMtr*a. 10. n..1..s..s1 »«.11. aaz ♦t WER HAT DIE8E8 UNO ERWORBEN? DEIN TÄÖLICHE8 FÜNFPPENNIQ8TÜCK