Jüdische Rundschau · 1935-11-01 · Heft 88 (1.11.1935) · page 9

Ht&axiSCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Sadonfteai Df. 8. KaMks מוסף עברי ה׳ חשין תרצ״ו• גליון ייט Nr. 88, ו. NOV. 1935 מקום־ מולדתו של המלבי״ם. התחיל היהודי ש1אל (ין^ךי־יך קךי-ןךןי א1תי שאלות משאלות ש1נ1ת בלשון שחציה* אידיש וחציה גרמנית. אבלי העצים * r״ T V ״ מיום?מיעת־מית*.עד ׳$הו* מהחיל <5׳&אוז (ןשאי) קרי עוברות ^ןי0 בבות• ססודואת* ־nq .קןבות <-קך3ה> קונות־זךו ה!ית ן?#תו ל^?^ת4 לא יהבל <חיל*> מןג׳&ות §וי; נם אחרי ^רות ומאות ׳^ים׳ יןעזןןעו ןמי) ^בובי ^לו• יו^יף (יטף־הוסף*) לןרה> •r«f0 ךצמדתו* - ירזקה כל :nj {?י־דמןם מוזחלית אןךה״ יפה ל#ין ביום־מותו ׳מל ה$לך ׳מלמ1ז התאבלו12 גם ןמי־הגן השונים: התאנה׳8, הןפן•" דךמוך ןאחרים. לאות־צער" הם השירו (^שד ־ סיד") באותו יום את ^עלידזם (עלר.8,) היך?ןים?»ל כנפיהם (זעןף). א1^ם לוית נ׳מאי (וןשאר) באותו יום בכל הדרה, וב<נננותו°*-לא'השיראת ^ליו ןלא ה;ה בו ^ל במן 21 של צער.?או העצים ןא?זרו: בת׳ 1ית> מה ראית על |?ה* לך? hf (׳^אי?ף?ירזאבל על מוחו ( מית ף?1ךאל? אסר להם הוית: א$ם ה׳מךרןם $ת עליכם׳ כי רצונכם22׳ יסכל העולם יךאה בצעךכם׳ אולם צערי פנימי8* הוא לגדול מצעך?ם... ךאו את נהןרות״־נןעי ואת נופי החלול26 והנבוב׳ בדעתם(־־פלעו)?י נו הוא! מאז התאנה׳ הגפן׳ הרמון משירים פעם בשנה את עליהם ,והרת שומר על עליו היךקיס שנה וחמימה26 ורק 3ןעו העתיקי* נזבוב ןחלול. י8«ןה..5^ליון*) ןז?רים לקריאה: 0׳^ל'0,עלי^ם-חונרוז 2' «ל 59ר!יי (ניעןד לן1ףלןדי «'י ו*ד קאלקיז גאוויס וכלים הזקשו1ז 1^\־קגימ• ׳ ברלץ המחיר 50 פניג*aip»'*הו I) Trauer. 2)~ölbaum. 8) tT&gen. 4) *tattdesaen: dagefen. 5) hohes Alter (Im *reinen Alter). 8) aufhfiran. ) Stamm. 8) hohl. 9) fortsetzon. 10) Wipfel; Baumkrone 11) Märchen. 12) trauern; beklagen. 18) Feigenbaum. 14) Weinotock. 15) Granatapfelbatim. 1®) *um Zeichen der Trauer. 17) abwerfen. 18) Blatt. 19) Prunk; Pracht. 20) Krieche. 21) Zeichen. 22) Wille (g*mefnf: es ist euer« Absicht, euer Wunsch). 28) innerlich. 24) Spalte. 25) hohl; leer. 26) gan«, voll. 21) alt. 28) Volkeiegende. ראשי־העדה (= קהילה) הישראלית בקד,ירי של מצרים מסרו לרשות בית־ הספרים של ההברד. העברית לחקירת8 דברי ימי־ישדאל במצרים פ 400 כתבי־יד עתיקים׳ שהיו עד עכשו שמורים בארכיון* שלהקהלה הישראלית בקהיר. ר1ב כתבי־הידכתובים ערבית׳ביתוד מן התקופה התורכית. אולם יש גט מעטים. שנתחברו בתקופת הממלוכים* ותקופות אהר1ת. גם משפחת־זזמנוה» יעקב מוצרי מסרה לרשות החברה שלשים וארבעה כתבי־יד גדולים וביניהם ספר־ תויה. שנכתב בשנת 1189 בעיר גירונדא אשר החברה העברית לחקירת דברי ימי־ישראל במצרים מנתה* את הד״ר ישראל בן־זאב למנהל הספריה ולאחראי10 לכל כתבי־היד של החברד. הג״ל. תעעזית" הספר העברי בארץ •־:־••־ - *־ V T T * * * T V על מדת3' חשיבותה של תוצרת הספר. אפשר לדון3, לא רק עפ״י מספר הספרים שנדפסו בארץ. אלא גם עפ׳י הבקוש הממשי*1 לספרים. כלומר לפי היקף־ממכרם6׳. במקום אהר הודענו כבד על מספר הספרים שנדפסו בכ׳ה השנים האחרונות בארץ (3999 ספרים בעברית ו 487 ספרים ב 14 שפות לועזיות»,) כעת ברצוננו לתת אי־אלה מספרים על תפוצת״ הספר העברי במשך 15 השנים האחרונות. לפי ידיעות ההוצאות הגדולות ומגי־מסחר הספרים הגדולים בארץ נמכרו במשך זמן זה ספרים עבריים בסכום 148 374 לא״י. מלבד אלה נשלחו במשך 12 השנים האחרונות (1934—1923) ספרים עבדים מא״י אל הגולה בסכום 77892 לא״י• בסך־הכל נשלחו ספרים ל48 מדינות בכל חלקי־התבל18ומהן באירופה לבד — ב סג מדינה). המקום הראשון באכספורט9, תופסתפיולין;6742 לא״י). השני-גרמניה!6527 לא״י). השלישי - אנגליה (5068 לא״י). הרביעי - רומניה 4999,1לא״י) וכרוכה. יש לצין20- שלמרות,2 האסור על החזקת ספרים עברים ברוסיה ולמרות הקושיים» המרובים במשלוח לשם ספרים עברים. יש יהודים המקבלים עליהם כל הפורענויות ® וקונים ספרים עברים• האכספורט לרוסיה במשך עשר השנים עלה ל511 לא׳י• פ. ב. I) wertvolle. 2) Kalto. 8) Erforschung. ♦) Archiv. 5)Mameluken, 6) Verstorbene. 7) Spanien. 8) abschreii׳en; kopieren. 9) ernennen; einpetzen. 10) verantwortlich, II) Produktion. 12) Maß. 13) urteilen; schlieflen, 14) tat״ sächliche Nachfrage. 15) Verkaufs imfang. Iß; fremd■ sprachig. 17) Verbreitung. 18) Weltteile. 19) Kxport. 20) es ist zu ervr&hnen, zu bezeichnen. 21) daß trotz ... 22) Schwierigkeit. *23) Bestrafung; Verfolgung. - וואלטן זי רעם ,הארך ז pH אפשר דיזן "דבר•׳ צו גאר דעם "ד1אר־ך,יום*ז ואני אליו עברית: - למה זה ידכר אדוני בעלגי*לש1ןז וכי אינני t!- וt י ד מבין עברית ז - מה. אדוני מבין עברית! - קרא מתוך שמחה ועיניו אורו* - מד. שיךז וכי אינני רוצה׳ חלילה. לא עברית... אוי ואבוי לי! למה הגעתי: בי «•* חושדים,. שאין אני רוצה לדנר נשפת־נביאינו. בשפת »הצפירה״8 של רבנו סוקולוב .. - ובבל זאת דעתי היא. כי האדון צריך לפנות לבל קונה דוק א עברית...- הוספתי. היהודי התחיל לתלושי את שער1ת־זזקנ1 - וי לאזני שכך שומעות! לי אומרים מוסר!« T *IT( * היודע הארק. כי הוא הראשון שפנה אלי עברית מאז פתחתי את הקיוסק הזה ז ובאמת חג הוא לי ״ « T ־ .ז י 1 ץ - היום׳ ועל־כן הנני נותן לו את העתונים של היום חנם" אין כסף. פרס בעד העברית!... - חלילה לי מקבל עחונים חנם. הרי ר.ם עולים לך בכסף מלא אמרתי. - יעשה לי האדון את הטובה ויקבל את הפרם מידי• עינג2, מיוחד הוא לי לשמע בסבה זי את V ■ I T * צלצול השפה העברית שלנו• אדוני הזכיר לי היום t T הזה׳ כי עוד לא אנדה תקותגו וכי המחיר.» העברית l t : T י T * עוד בוא תבוא... *ז פעמים מספר*, נסיתי להתפטר מקבל את הפיס- אך היהודי התחנן" לפני ונתן גם טעם»< לענין־הפרם: 1 * - r ־ ▼י ־!•ן־*י וז - וכי,הצפירה׳ ו״הצופה* לא היו נותנים פרסים ז * : י ש :t למה לא אנהיג את הפרם גם כאן בארצנו! ובפרט" שהאדון מדבר בשפתנו הקדושה.• . קבלתי את הפרם׳ והרי הוא שמור אתי כפרס ראשון 3עד ךבורי העברי בת״א! ןוי 3?ד יךיע1ת?ןצר1ת: - בתיפה נפתח גן־ילדים בשביל ילדי־האמהו־ת העובדות• הילדים נשארים בגן כל היום ונמצאים תחת השגחת, גננות מנוסות2. ~ד » - ליובל הששים של מר ברטולד פייבל. השוהה כעת בצפת׳ נערכה מסיבה*. בהשתתפות באי־בוח• המוסדות הלאומיים. נתקבלו גם טלגרמוודברכה וםתג1ת מאת ידידיו הרבים. » - הועד של ההברה .בית וגן* בירושלים החליט לכבד* את זכרו של הרב קוק ז״ל. בקריאת הרחוב הראשי בשכונה* על שמ1. - חברת הנפט העירקאית החליטה לסלול0, כביש הדש מהיפה לתל־אזרק (עבר־הירדן") ממשלה ענר־הירדן תשתתף בהוצאות הכביש. * - ההתאגדות» להגנת־הילדים" והיתומים בפולין מנהלת משא־ומתן*1 עם המוסדות של ההסתדרות הציונית נדבר סדור עליה של ילדים וגוער מפולין לא*י. - מורה הלשון העברית במכללת13־רומא הפרוט. קסוטא-גלה תמונה בלתי־ידועה של הרמב״ס׳שמוצאה*׳ מן המאה ה 15• כידוע מוצאה של תמונת הרמב׳ים המצויד. בידינו הוא משנת 1774. - בראשית דצמבר ש. ז• תפחת בא״י תחנת־הרדיוי׳ בשלש הלשונות הרשמיות18: עברית׳ ערבית ואנגלית. * - קהילת־ ישראל האשכנזית באמשטרדם תחוג בנובמבר ש• ז• את יובל השלש־מאות לקיומה. * - חמישים המשפחות היהודיות מאפגניסטן׳ שנעצרו*1 בדרך־עליתם לא״י ע״י שלטונות קבול׳ נשתחררו עכשו בהשתדלותה“ של הסוכנות היהודית. פרםנ ב_עד עברית נתגלגלתי במקרה למרכז המסתרי של ת׳א• נגשתי ־ •:'«־f TV (■־באתי) לקיוסק •עתוגים׳ שעל־ידו עמד יהודי בעל־זקן ופאות. ופניו דומים לפני חמלבי׳ם2׳ שהיד T T "tv ידועים לי מתמונה בבית־הורי נעירה וואלאטשיסק«, * * -ד rr " 4) Hälfte. 5) Aufleuchten. 8) Straßenecke. 7) verdächtigen. R) ״Hazeürah“ und ״Hazof h“ — Name bekannter hehr. Zeitungen in Osteuropa. Nachum Sokolow war eine zeitlang Redakteur der ,H!7efirahu. 9) rupfen; reißen. 10) SiOeßlehre, hier etwa: Rüge, 11) umsonst. 12) Ve־׳• gnügen. iH) Renaissance. 14| ef»a.* unz&blige Mal. 15; fiehen. 16) Begründung; Erklärung. 17) insbesondere. 1) Aufsicht 2) erfahren«. 8) Bankett; Festveriamrnlung. 4׳ Vertreter. 5) ehren. 6) Siedlung. 7) Klavier. 8) Inter* est*e. 9) propheseiben. 10) bahnen. 11) Transjordlanien. 12. Vere nigung. )8) K ndersohut/.. 14) Verhindlnngen. 15) Universität. 16) Herlmnft. 17)Radioet&tion. 181 offiiiell. 19) aufgehalteu (verhaftet) werden. 20) auf Bemühung; Intervention. 1' Preis; Pr&mie. 2' Ahkflrsußg von M*tr*L6b Jtchiel- Aiich9lt bekannter Eabl iner und Kommentator de* Pen* tateuch in Osteuropa (1809—1879). 3) Woloczyak. בספרד,. כמו־כן נמצאים חלקים שונים פן הנביאים והכתובים, שהעתקו8 במאה השלש־עשרד, בבבל. לדבר בשפתנו הקדושהז.. אך אגיד ל1 את האמת: בקרן-רחוב* זה מדברים בכל השפות שבעולם׳ אך - בת״א התקים קונצרט לפסנמו, של פנינה ולצפן, ילדה בת 13 (ילידת־הא^ הקונצרט• שעורר התעוינות* רבה בחוגי המוסקאים. עבר בהצלחה רבה ופביגי־דבר מנבאים8 לה עתיד מזהיר. Vorsicht, Auswanderungsinteressenten! Aus Beuthen wird uns berichtet: Wie leicht heute das Auswanderuu^sbediirfnis unter den Juden ausgenutzt wird, um in leichtfertiger Weise Illusionen zu Wecken, die in keinem Verhältnis zu den leider geringen Möglichkeiter stehen,!bewies die am 14. Oktober 1935 von der ״Reichsvereinigung niditarischer Interessenten für die Auswanderung nach Südamerika“ in Beuthen (O.-Schl.) veranstaltete Versammlung, in der Herr Hans Horst A ri s aus Beuthen über ״Unsere Aufgabe, unser Weg, Erschließung neuer Existenzmöglichkeiten in Südamerika“ sprach. Der Redner besaß den Mut, den Zuhörern die Möglichkeit einer Aus- Wanderung nach Ecuador so darzustellen, als ob dort für Nichtarier aller Berufe und Altersklassen tatsächlich in kürzester Zeit die Möglichkeit einer Existenzbegründung gegeben wäre. Die Grundlage seiner Ausführungen war ein Vertrag, der angeblich von der Regierung von Ecuador mit der Studienkomtnission eines Pariser Komitees abgeschlossen worden sein soll. Nach dein letzten im September 1935 ersdii.'iieiien Korrespondenzblatt über Auswanderung»- und Siedlungswesen, welches von dem Hilfsvcrcin der Juden in Deutschland herausßegeben wird, ist allerdings der Abschluß eines solchen Vertrages laut den neuesten dort cingegangenen Informationen nicht Bestätigt. Auch Herr Aris konnte nicht eindeutig nachweisen, inwieweit dieser Vertrag mm tatsächlich vorhanden ist. Aber auch ohne Rücksicht darauf Ist es ein Mangel an Verantwortung, den Zuhörern glaubhaft machen zu wollen, daß sie, ohne eine genügende Vorbildung und ohne die in Ecuador benötigten Berufe ergriffen zu haben — was eine sehr lange Ausbildung notwendig machen würde —, ihre Auswanderung nach Ecuador ohne größere finanzielle Mittel durch den Beitritt und die Unterstützung dieser neuen Vereinigtmg betreiben könnten. Noch nie konnte ein Land erschlossen werden ohne jahre- und jahrzehntelange Pionierarbert von Menschen, die zu jeglicher Schweren Arbeit bereit Palästina-Spiele <ko KKL Nnu, trmißtfU PrttMl Alijah-Spiel.9$ Rpl. Pali.tin.-Domino.40 Rp{. Mcrchawi.-ModelliVrbetfen.35 Rpf. KEREN KAJEMETH LEJISRAEL (Jüdischer Nationalfond*, e.V.) Berlin W 15, Meinckertrrfe 10 / Poatschiekkonto: Berlin 282 47 KALENDARIUM 1935-44. Woche 5696 — 6. Woche Freitag 1. November 5. Mardiesdiwan Samstag 2. M 6. M נוז Sonntag 3. וי 7. t* Montag 4. •1 8. t* תענית שגי Dienstag 5. m 9. •# Mittwoch 6. 10. M Donnerstag 7. 11. M תענית חמישי Jchnbbnt-Auignng Bartln 5», Brulau 5״«, Frankfurt a. M. 5**, MAndttn 1* 2. 11, 1917: Erlog der BaUonr-Deklaration, 2. 11. 1954 t Edmond de Rothsdblld geilorben. 7. 11. 1955 : Leo Motsktn gettorben. und befähigt waren. Darüber hinaus ist eine Massenauswanderung ohne materielle Grundlagen unmöglich. Herr Aris vereinfachte sich diese Probleme, indem er glaubt, daß reiche Nichtarier ihren Schicksaisgenossen ihr eigenes Kapital mit zur Verfügung stellen werden. — Es dürfte ein Problem eigener Art sein, inwieweit überhaupt die Nichtarier eine solche Schicksalsgemcinschaft mit dem jüdischen Volke bilden, um mit ihnen derartige Pläne realisieren zu können. Also, ohne die notwendigen Kapitalien, ohne die notwendigen Transfermöglichkciten, ohne eine Sicherheit der Eignung der Mensehen und der betreffenden Gebiete wird es gewagt, Kolomsationsprojekte größten Ausmaßes als schnell realisierbar darzustellen. Auf welch schwachen Füßen jedoch diese ganze Oedankenkonstruktion beruht, bewies die Angst vor den in der Versammlung zahlreich Erschienenen, die die Absicht hatten, zur Klarstellung das Wort zu ergreifen. Auf eine schriftliche Anfrage, die eine konkrete Darstellung der vorhandenen Arbeitsmöglichkeiten und Löhne und der Verkehrsmögllchkeiten zu den Siedhmgsprojekten forderte, mußte der Redner die klägliche Antwort geben, daß er über derartige Einzelheiten nicht informiert sei. Dieses traurige Bild einer Veranstaltung gab einem großen Teil der Versammlung die Gewißheit, aaß es sich bei den vorgetragenen Planen um Dinge handelt, die nicht mit der notwendigen äußersten Vorsicht behandelt werden und aus diesem Grunde auch bisher keinerlei Hilfe der Stellen gefunden haben, die für die Fragen der Auswanderung qualifiziert sind Schwer enttäuscht verließ ein großer Tal der Anwesenden die Versammlung lange vor ihrem Schluß. F.T. Kleine Nachrichten In London wurde die Jahresversammlung der Jewish C o 1 o n i s a t i o n Association (lea) abgehalten. Der Vorsitzende der Organisation, Sir Üsmond Elim d’Avigdor Goldsmid, erstattete ein ausführliches Referat über die Tätigkeit der Ica im Jahre 1934 und ihre gegenwärtigen Aufgaben. Das Warschauer Kreisgericht hat die Begründung des in dem Prozeß wegen der Ausschreitungen, die im Sommer 1934 in der Warschauer Vorstadt Povvenski verübt wurden, gefällten Urteils veröffentlicht. In der Begründung heißt es, daß den der Ermordung des Bäckers Dcltnan Beschuldigten nur die Teilnahme an einer Schlägerei nachgewiesen wurde. Die Verteidiger der Verurteilten haben gegen Schuld und Strafe der Staatsanwalt wegen zu milder Bestrafung Berufung eingelegt. In Anwesenheit von über fünfzig Delegierten wurde in Warschau die Konferenz des Verbandes zionistischer Frauen (Wizo) in Polen eröffnet. Anläßlich des 100. Geburtstages Mcndele Modi er Sfarims, der auf den 1. Januar lQiO fällt, veranstaltet das Jiddische Wissenschaftliche Institut in Wilna eine Gedächtnisausstellung, die am 21. Dezember eröffnet wird. Soebe:׳. ist in Warschau die erste Lieferung des von B. Zwedbaum redigierten ״Zionistischen Lexikons“ erschienen. Das Sammelwerk wird vier Bände umfassen. An der Brown Universität in Providenca ist ein Kursus über moderne jiddische und hebräische Literatur eröffnet worden. Das österreichische Verkehrsbüro (Werbedienst des Ministeriums für Handel und Verkehr) hat einen sehr schön* ausgestatteten Prospekt in hebräischer Sprache herausgegeben, worin für den österreichischen Fremdenverkehr geworben wird. Daß ein seinen Touristenverkehr immer mehr ausbauendes Land wie Oesterreich neben Prospekten in allen anderen Fremdsprachen auch einen hebräischen herausgibt, ist ein Zeichen der wachsenden Bedeutung des aus Palästina kommenden Touristenverkehrs. Die Hebräische Universität Jerusalem gibt die Werke des großen arabischen Historikers Baladhuri heraus. Dieser arabische Gelehrte lebte vor länger als 1000 Jahren in Bagdad, später auch in Aegypten und Palästina. Erst vor 33 Jahren wurde in einer der Moscheen Kon st amtinopels eine Handschrift seines großen Werkes über die Geschichte der Araber von den ältesten Zeiten bis 150 Jahre nach der Entstehung des Islam entdeckt. Der Schauspieler Karl Gerdo-Grünebaunt! früher Berlin, trat ln 17 jugoslawischen Städten mit Rezitation*• abenden an die Oeffentlichkeit. «aXOIMia-DROGERIE Lieteenburqerstr.53 ECKE SÄlHÜ'ISCHfcSTR.AM POSTAMT•'W1C