Jüdische Rundschau · 1938-05-10 · Heft 37 (10.5.1938) · page 8

מוסף עבו■ HEBRÄISCHE BEILAGE DER JÜDISCHEN RUNDSCHAU Redaktion! Dr. S. Kaliko ודע מה שתשיב1... 1 * w ־ TV* <לי1ם־הולךתו bf ך.דצל בי' איר> 5נזיסין־זאב הרגל׳ כדסךזל by ההס¬¬ תדרות הציוגית ומ?היגה׳ הצטיף עוד סיסי־ללדותו בנמוסיו4 היפים ןיהןעיהים• גהיותו בן שנים קבץ פעם אחת מ־בות בין מכיריוs למען-עזור6 לאחד מחבריו העניים בבתה7• בין האח¬ דים פנה בנ:מ־ן-זאב גם אל אביו׳ יעקב הו־צל׳ ובקש ממנו׳ כי יתן אף הוא את נץ־בתו• האב מלא ברצון את בקשת־בנו ונתן לו מטבע־כסף8• בא1ר1ה שעה ישב בחךר־אביו אחד מקרוביהם׳ מי שה;ה תחלה <=קודם) עשיר גדול ולסוף ילד מנכסיו,5(=ך,:ה לענ•)■ רןיה גם הזקרוב הזה לתת לבנימין־זאב נדבה בשביל התלמיד העני• הרצל שידע על מצבו הדחוק10 של קרובם, לא רצה לקחת ביידו את הכסף׳ אולם בהיותו ילד מנמם" לא אבה <= הפץ׳ גם להלבין את פניו <= ל3יש), ולבז שכל( ,עשה בחכרה* ואמר: — לא׳ אדוני׳ אתה הלא אורח בביתנו׳ ולכן מחיב2' בעל־הב־ת לתת בעךף3,- אבי־ הרצל שמח מאד לתשובת־ בנו המחכמה14׳ הוציא מארנקו,'1 עוד מטבע־ כסף לנתן לו בעד קרובו־האורח• ע״פי ךאובן ברתין ביק־ם נמצאים הגברים ושיש נשים. שאר הנשים והילדים נשארו לפי־שעה׳ בחיפה. הנקדה החדשה נרשמה בספר״הזהב של הקרן־הקימת־לישראל. 1) erwidern; antworten. 2) Begründer. 3) »ich au%zeichnen. 4) Sitte; Manier. 5) Bekannter. 6! um zu helfen. 7) Kln**e. 8) SilbcrmUrue. 9) Besitztum. 10) bedräng•{,; schwer, 11) gut erzogen; gesittet. 12) *erpflkhtet. 13) statt deiner, für dich, 14) klug; geistreich- 15) Geldtasche; Portemonnaie. ״על משכבי בלילה...״ ־ י TI, ־ ־ 1 T ruiryij העברית ןןרץ ןו6דןמת אח הנידוי ה*חייו ׳*ל *?יי קווזד-עעת׳ וייו־לני עגל׳ .«ו ו׳עעי ןחני■ שנפל ביד־זו•ם’?כ?יש ןןת-עני לס;• חידש;דים נעיד אני ל;־א־פ ןזה crycp אחויס לחב ר זה ילל* בל תקין׳ ני לשתיפי* הךפיייעפש־יןיהם על ידדיגי הדנים ידדג־ש׳:*?•מי עריה וןלה קא־ץ. על משכבי בלילה מתי!־־!אשי) שאני שינב במטה, אני חישב על המצב בארץ ואיך שלוחצים6 את בני־ישראל בכל העולם, ואין שהורגים אייתם בלי רחמנות. ואני חושב, והנה פתאם הם באים אלינו ואין לנו כל עזרה לד,נצל מידם... ואני חושב על הטבע בארץ, V . ז! t T T ־ י- V־ V T T י על הר־עצמוף הגבוה ביותר, ואני מציץ (־מנינז) דרך הלוני ורואה את הכוכבים ואת הירח, איך שהם מציצים עלי ונותנים לי אור — ואני רק חושב וחושב על העולם והטבע. והנה כמה לילות שומע אני את היריות/ ואני חושב שהנה כדור פגע בדלת שלנו ואני כבר לא יכול לישון, כי אם אישן, אולי יקרה מקרה ואני לא אוכל להנצל. וכך אני חושב כל הלילות...ויש לפעמים שאני חושב על דברים אחרים, שאני ניסע מפת ועוד מחשבות אחרות...?ייו־ןיי הגל זידיד זתה ה' בניה'ס העיר•;' נזק••• "שבי־ציון״-נקדה חדשה בצפון T ׳ T T “5 TlS : I ־T י ןהודי־ךכס"^ 5ךיך1ןש החך?ה שטח־האדמה של "שבי־ציץ" הוא 670 דונם, והוא משתרע׳ לארך שפת־הים. האדמה טיבה לעבוד אנטנסיבי. מים נמצאים במקום בשפע•; המשק יהיה מערב8: לולים, רפתים, ירקות ועצי־פרי. כל מתישב מקבל בית וחגר, אולם הנהלת־המשק תהיה משתפת. במקום תתןשבנה 50 משפחות. עד עכשו עלו כבר על הקרקע 35 משפחות. 1) (Schul) Aufsatz. 2) frevelhaft. 3) vridcr&picgeln. 4) empfinden. 5) unterdrücken. 6) Berg in der Nähe Safed», die höchste Stelle Palästinas. 7) Schuß. 1) »ich erstrecken. 2) reichlich; in Fülle. 3) gemischt׳ , 4) vorläufig. א1תה שעה, שאנו עסוקים בהשרשת איש־המדע ז T ן, J T» ׳! T ־ " שלנו בקרקע שלנו, לא נשבח גם לטפח2׳ את ההומניזמום העברי שלנו. דוקא כיום יש לזכ׳ד בתפקיד הזה ... אין האוניברסיטה העברית יכולה להדמות8׳ להאוניברסיטאות של עמים קטנים « יי * * ־ ־ אחריב - אנו רוצים להחיות את תמונת־העם היהוךי, את תמונת־העולם של העם היהודי עם כניסתנו למשפחת־העמים ... אנו באים לקשור; ־ T י י! ▼ ־ T י קשרים בין דורנו ובין הדורות שעברו, ולא נוכל להסתפק" רק להיות פכל העמים... כשאנו מסירים מעלינו את הקרע ההיסטורי, עלינו לדעת מהי המלה המיוחדת, שאנו יכולים להכניסה למשפחת־העמים... דוקא ברגע זה עלינו להחזיק בעמדתנו6׳ המיוחדת ולומר מה אנו הפצים להגשים במשפחת־העמים... מי יודע, אולי מחכה העולם לבשורה*' מאתנוז!.. עם קטן כעמנו אינו יבול לחיות על הכה, הוא יכול לחיות אך ורק על הרוח . . . תפקידה של האוניברסיטה העברית הוא להיות המשמר המיוחד לרוחנו, להחיות בתוכנו את המלה המיוחדת שלנו לעולם: הומניזמוס עברי בכפל־משמעות־ו...’1 ד,קימת לישראל. באותו קונגרס עצמו נשא פרום. שפירא נאום« בדבר יסוד בית־ספר גבוה בירושלים, ובזה הוא היה גם הראשון במטיפים"׳ ליסודה של האוניברסיטה העברית על הר הצופים (ההחלטה להגשמת" רעיונו על האוניברסיטה נתקבלה אך אחרי 16 שנה, בקונגרס הייא). שפירא נלחם על רעיונותיו גם מעל עמודי2׳ העתונות העברית, אולם לא ארכו הימים והוא חלה מחלה אשר מת בה, ולא זכה לראות בהגשמת רעיונותיו הגדילים• שפירא נפטר בעיר קלן, בי׳ז אייר תרנ״ח ושם גם נקבר. הרעיון של שפירא על הקרן הקימת לישראל נעשה כיום נחלת העמי׳ כלו. הקופסה" הראשינה שלו הפכה והיתד, לקרן עממית ממש. קרוב ל״5 מיליון לירות נתן העם היהודי לקרן הקימת - קודש לגאולת־אדמת־המולדת. _ fnngen»chaft, 11) »ich cinwurztln; Wurzel achiagen. 12) pflegen. 13) gleich »ein; verglichen werden. 14) »ich begnügen. 15) Stand; Stellung. 16) Botachaft. 17) Zweier* ler Bedeutung. 8) Grund (zugrunde legen). 9) Rede; Vortrag. 10) Pro• pagandist; Prediger. 11) Verwirklichung. 12) SeiU; Spalte. 13) Voütsbesitz; Erbgut. 14) Büchs«. שנה ד / n ס׳ אייר תרצ״ח׳ גלי־ון 10. MAI 8 93 ו / Nr. 37 1 בעריכת ו״ר ש. ק א ל ק .יהדות ואנושיות (קטע) מדברי הד׳־ר ודגי ברגמן בחגיגת ה״נר־מגיו!' 5p הזזינינרסיטו! העברית׳ שרחקימד,‘ בתל־אביב למלאיח שלש־ עטרה שנה להוסדהי (ז' ניסן תרש־־וז־ תרב״ח). ... על האוניברסיטה העברית הוטל8 התפקיד להיות מרכז למדע העברי ולהגשים» את האידאל של הומניזמוס עברי. ןדוע לנו מתוך ההסטיוריה א1תו קרע6 שבין היהדות ובין האנושיות. יודעים אנו את הגורל הנורא שהיה מנת־ חלקה 6 של היהדות בדורית האחרונים. בשל הקרע הזה הלכו לאבודי אנשים גדולים. עבדנו שדות זרים ולנו נשארו רק זכרונות... והנד, הוטל על הדור שלנו להיות הראשון, שזעליו לאחות» את הקרעים האלה וליצור טפוס של יהודי, המאחד בתוך נפשו שתי הקצוות0 האלה. והיצירה ה(את קשה הרבה יותר מכפי שהיא נראית לנו. זיוקא בתוך האוניברסיטה מרגישים, מה קשה ליצור טפום זה. מיטב״כחותינו המדעיים לא גדלו בתוכנו, ואנחנו צריכים לפדות אותם מהשבי0‘ ולעוור להם להשתרש" באדמה שלנו. זהו פרוצס מכאיב וכואב גם למורה וגם לתלמיד, ולא בדור אחד קעשר, הדבר - אנחנו רק המתחילים... 40 שנה לפסילת הפרוס• צבי שפיךא (י״ז אייר תרנ*ח) פרום. צבי <הרמן) שפירא נולד (1840) בעירה הליטאית טבריג. למד ת1רה והיה ראש־ישיבד, בעיר קטנה בקורלנד. השתלם׳ במדעים וביחוד במתמטי¬ קה. בשנת 1884 הוסמף בתואר "דוקטור", וכעבור שש שנים נתמנה כפרופסור למתמטיקה באונברסי־ טה של היידלברג. עם התעוררות8 הרעיון של ישוב ארץ־ישראל נעשה שפירא לחובב־ציון נלהב*, והוא הוא שהגה5 את הרעיון ליסוד קרן לגאולת הארץ. כבר בקונגרס הציוני הראשיון, היחידי שבו השתתף הפרופ. שפירא כציר6, הוא נאם ארוכות והגיש הצעה מפ״רטת7, בה קבע את היסודיות העקריים של הקרן הזאת. ועיקרים אלד, הונחו אחר־כך גם ביסודו,8 של קרננו הלאומית - הקרן 1) *taltfinden. 2) »eit ihrer Gründung. 3) auferlcgt sein. 4) verwirklichen. 5) Riß. 6) Anteil; Schicksal. 7) ver* loren gehen. 8) Zusammenhalten• 9) Ende; Ecke. 10) Ge•!)sich vervolikommnen. 2) ernannt werden; promovieren. 3) Erwachen; Entstehen. 4) begeiatert; flammend. 5) denken; »innen. 6) Delegierter. 7) ausführlich. XXII. Mose ben Nachman Die Kabbala. I ):1■ I rillen im ZritalU’r der Kreu/71]pe schufen e!m! 1 ^״:!'•:.;eu B!״le!1 für die 1,1!;!V;t1n:: der judisehen M\ -11 k. I'; /um In ,־mt <1:0 bibhM'hr I poche ׳uruch״c!:< mlo I diiim uh! r die Wed-mh!>p!1!1!u 11ml den ,.Thron (jottW, S[׳h׳r:!! m u mi :1 mi (irMe dir iieikuimtmiium ( inn.is und de/ Nnipiuii 1:!o׳mm, /.d'dmi- und b:1<!1>!,־d1en-\ inboüsehe Deiitmiueii I!:1111 1; .51׳ dm i!emeiit!• der K a b h;1 1 a (!mmi'Che ״t’chei 110f• ׳r1 ׳ u“ 1. Im '1. j,du hundert um! ,10 dm stik aus dem ( Irmut! fh,11 n h mmn und [’:d.i'Unu) na, h Italien verpflanzt und dann \<>n dort na.11׳ I )eiitNi h'.ami und Siulfraiikri'ieh pebracht, ln I )et 11h'amt rmird׳• m dm < jnmdb״e einer asketisch gefärbten etlimdu! chm< ו!'0י׳ Bcu euund. di«' in leimmla dem Frniitni 11! ׳ aio kegi nshmg {Jihmda (.h,,s1.־d, pest. 1217) und dessen >olm f 1 e a s;! r ans \V u r!11 s ihren Höhepunkt erreichte. In der Provence!•! hielt dm )iidisdu• 't:k unter dem Liufhili der '•pnumeb-pidischeii Kultur dir<0 thcoimtisohe, svstematisdi einlimth, hc Io;1rmn;4 1:11 Kreme Isaaks dos Blinden 01 rs ,A'aters der Kabbala"). I )er Ausbau der Kabbala als einer sowohl tler Phiim-ophie wie auch der mundliehen Ocset/cstradition gegenüber selbstamiigen lehre fiel in die Zeit, als der mittelalterliche Pabbinisniiis die Philosophie bekämpfte und in Frankreich und Spanien ein heftiger Streit um die Lehren des .Wannonidcs tobte. Geistesgeschichtliche Stellung. Liner der Wenigen, die in den Kämpfen, des Li. Jahrhunderts eine versöhnhehe Stellung entnahmen, war der spanische Talmudist und Bihelerklä rer Mose ben N a c It m a n aus Gcrona (Nachmanides; hebräische Abkur/tmg; Kam lun; 1105- 1275). In seiner Person verbanden sich zu einer Einheit Mystik und Gcset/csgelehrsanikeit, spaniseh-jiidisdtc Bildung und aschkenasisch-rahbmischer Autoritätsglaube. L'r war kein Feind der Philosophie, verwendete selbst manche ihrer Grundbegriffe für seine I ehre vom Judentum und rechnete es dem Maimonides zum Ruhme an, daß dieser die Anschauungen der nichtjüdischen Denker mit ihren eigenen Waffen bekämpft hatte. Aber itn (iegensat/ zu Maimonides ging er grundsätzlich nicht vom Vernunftgemäßen und begrifflich Einleuchtenden, sondern von der jüdischen Tradition als einer unanfechtbaren Wahrheit aus. Er sah im übernatürlichen Wunder eine dem Verstand unfaßbare (rrundfeste des Glaubens, lehnte aen aristotelischen Intellektualismus vollkommen ah und hob ihm gegeniiber den irrationalen geschichtlichen Zug des religiösen Weltbildes des Judentums hervor. Als Verehrer des Maimonides setzte er sieh, trotz philosophischer Gegnerschaft, in seinen Sendschreiben an die spanischen Gemeinden für eine friedliche Beilegung des um den ״Führer der Verirrten•‘ (״More Nchuchim“) entbrannten Streites ein. Persönlichkeit •jnd Leben. Tiefe Religiosität, sittlich lautere Gesinnung und milder Sinn gaben dem Charakter des Mose ben Nachman das Gepräge. Trotz, seines Flangcs zur Mystik war er kein ״Schwärmer'• und Träumer: seine lebhafte Einbildungskraft wurde durch scharfen Verstand gezugelt, seine Neigung zu allegorischen Deutungen durch ein feines Sprachgefühl gemildert. I:r wurde früh in die taimudische Wissenschaft und die Kabbala eingeweiht. Wie viele Geistesfuhrer des spanischen Judentums widmete er sich dem ärztliehen Beruf. In hohem Alter wurde er von König Jacob I. von Aragonien auf gefordert, in Barcelona mit dem jüdischen Apostaten Pablo Christiani ein öffentliches Rcligionsgespnuh über die Stellung des Judentums 7.mn Christentum zu fuhren (12ö'i). Infolge seiner wahrheitsgetreuen Veröffentliehung über den Verlauf des Disputs wurde er aus seiner Heimat verbannt. Als Siebziger zog N'achinanides in das Heilige Land, wich dem er die gleiche Sehnsucht hatte wie sein Vorbild Jdiuda ha-Levi. 1267 landete er in Akko, das damals in den Händen der Christen war. Von da beeilte er sieb, nach Jerusalem zu gehen: hier sammelte und erneuerte er die von den Mamelucken (126h) zersprengte jüdische Gemeinde, stellte die zerstörte Synagoge wieder her und errichtete ein I ehrhaus. Er starb um!270 in Akko und wurde in Haifa beigesetzt. Der Talmudgelehrte. Bereits in jungen Jahren hatte sich Mose ben Nachman durch eine Reihe halnchischcr und kritisch-polemischer Werke als einer der hervorragendsten Talmudgelchrten seiner Zeit gezeigt. Gleich den zeitgenössischen französischen Talnmdglossatorcn -- den sogenannten Tossafisten (Tossa fot Zusatze, Glossen) wurde er Schöpfer einer neuen dialektisch-analytischen Forschungsmethode. Der Bibelexeget. Der von Naclunanides in Palästina vollendete Pentateuchkommentar zeichnet sich aus durch die Verbindung einer philologischen und wörtlich-sinngemäßen Aiislcgungsniethode mit dem Bestreben, den verborgenen tieferen Sinn, im Zu-amnicnhang mit dem Gcsamtaufhau der Thora, zu, erfassen. In der ganzen heiligen Schrift, in allen ihren Buchstaben, Worten und Wortzusammensetzungen sieht er das unfaßbare Geheimnis des göttlichen Namens auf tnannigfache Weise verkörpert. Der Dichter. N'achinanides hat Gebete in dichterischer Form und kabbalistische Hymnen gesenaffen. die von inniger Sehnsucht erfüllt sind und vor! tiefster Ergriffenheit der Seele zeuget!. Literatur, De her die, K ah bala: Philipp Bloch, Geschichte der Entwicklung der Kabbala (1894: auch in Winter und Wunsche: Jüdi-ehe Literatur, lll); A. Jcllinek, Auswahl kabbalistischer Mystik (1853); ders., Philosophie und Kabbala (1854); D. N'emnark, Geschichte der jüdischen Philosophie, I; Bloch, Die Kabbala auf ihrem Höhepunkt (1905); Hamburger, Rcalcnzyclopädic für Bibel und Talmud, II; hervorz.uheben ist die zusammenfassende Darstellung von Gerhard Scholem in Encyclopaedia Judaka IX, — Uebcr Mose ben Nachman: A. Geiger, Das Judentum und seine Geschichte (1910); M. Sachs, Die religiöse Poesie der Juden (1901); O. Karpelcs, Geschichte der jüdischen Literatur, II (1909); Winter und Wünsche, Die Jüdische Literatur, II (Bibelexegesc); Jul. Guttmann, Jüdische Philosophie (1933). — UcDersetzungcn eines kabbalistischen Hymnus des Mose ben Nachman von M. Sachs und von G. Scholetn (int Schocken-AItrtanach 1935/1936). Dr. J. H. Post nach Uebersee Vom 10. bis 18. Mai (ohne Gewähr) Palästina (ab Anh. Bhf. 22,55, Sonntags 21,29; Abgang München ca. 12 Siumlen später): 10. via Biindol mit Cirrus,llcnime“; 16. Haifa. 11 —־. via Belgrad: 17. Haifa. — 13. via Belgrad; 20. Haifa. — 15. via Belgrad; 20. Haifa. — 18. via Bnndisi mit ״Victoria“•, 23. Haifa. Luftpost: Mo., Mi., Fr. 7.00; 9.50 Wien; Di., Do., Sbd. Lydda (Linie Warschau — Lvdda über Athen). — Di., Do., Sbd. 7.00; 8.15 f 1 alle/Leipzig; 9.50 Wien; Mi., Fr., Stg. Lydda (Linie Amsterdam — Bundoeng über Athen). U. S. A.s 12. (Bhf. ('harll)g. 0.08) via Cherbourg mit ,.Europa“; 17. Xe«• 5 ork. — 12. (Bhf. t'Ticdnehsfr. 15.44) via Cherbourg mit ,.Columhus20 :'־. Xe«׳ York. — 17. (Bhf. Fricdriäistr. 15.44) via Cherbouig mir ,.f.tiiorn Mars23;"׳. New York. Luftpost (Vaclibriiigefliigc): 12, (mit Luftpost über Köln zul ,.l'.uropa") 6.50: 11.00 Kohl. Südamerika: 13. <Hilf. Friedriohstr. 15.44) via Lissabon mit ״Asturias“; 27. Rio; 31. Buenos Aires. Luftpost (auch nach Miltclamerika und Westindien): ML Post-chl, 21.00; Do. 5.00 Frankfurt a. M.; Sbd. Rio; Stg. Buenos Aires (Deutsche Luftp.). — Sbd. Postschi. 12.15; Di. Rio; Mi. Buenos Aires (nicht nach Bolivien und Kuba) (Frz. Luftp.). Südafrika: 12. (Bhf, Friedrichstr. 13.58) via Southampton mit ״Dunve״an 030;״. Kapstadt. — 17. (Silile.si.sdicr Bhf. 23.33) via Marseille mit ,.Pretoria“; 3. 6. Kapstadt. Luftpost: Mi. und Sbd. 7.00; 9.50 Wien; an Kapstadt nach 6 Tagen (Linie London—Kapstadt iiber Athen). Australien! 12. (Anh. Bhf. 9.20) via Marseille mit ״Rajputana“; 11. 6. Melbourne; 12. 6. Svdncv. Luftpost: Di. und Sbd. 7.00; 8.15 TTallc/Leipzig; 9.50 Wien; Do. und DL Sydney; Fr. und Mi. Melbourne (nach ca. 11,4 Wochen) (Linie Amsterdam—Bandoeng über Athen). Uwf*engt üidtiWdt Die Jüdische Rundschau hilft Adressen suchen Nr. 326. Die Nachkommen der Familie Basch, ausgewan* dert zirka 1880 aus Samter (Posen) nach San Francisco, werden gesucht von den Kindern von Dora Broh, geh. Basch, zu Händen von Betty Mandel, geh. Broh, Berlin-Wilmersdorf, Livländische Str. 9. Nr. 327. Jacques Braun (oder Braunsclnveigcr), um 1908 ausgewandert nach New York; ferner Moses Braunschwe!- er, 1934 ausgewandert nach New York, beide aus Burghaun ei Fulda, werden gesucht von Paula Braunschweiger, Köln, Genter Straße 6. Nr. 328. Nathan Katz aus Laubach (Flessen), ausgewan■ dert vor zirka 45 Jahren nach Nord-Amerika; Sally Katz, aus Laubach (Hessen), ausgewandert vor zirka 48 Jahren nach Nord-Amerika, sowie Jules Karp (oder Carp) aus Metz, ausgewandert vor zirka 30 Jahren nach den Vereinigten Staaten, werden gesucht von Hermann Katz, Schötmar L Lippe.