Kalender und Jahrbuch für Israeliten
- Journal
- Kalender und Jahrbuch für Israeliten
- Volume
- Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854)
- Date
- 1854-01-01
- Page
- Seite VI (sequence 509)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 52% known words query
- IRI
…/2609281-2609282--2497-2609839- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
VI להכין להם עשק עלנסה או נמלה שדה וכלם למצוא נולן! לניתם, ואחלי כן יעשו להם נמים: יקמו אשה ויולידו גנים (כאשל גאלו החכמים הקדמונים את דגלי המלך שלמה); כי אם אל כל מקלה ילוצון ויכוננו ויענעון אלמומם, ואל כל פגע יהיצנו כמעלה לחן, ווה דלכם כמל למו להתפאל עוד כי סאה ישליכו על ה׳ יהנם, גאמלם: אם אנחנו לא נדע מה נעשה, מאין נחיה, הלא ה' אלהי כל האלן ממכון שנהו ישגיח עלינו וישלח עולו מקדש I לו חכמו ישכילו לדעת כי אין חפן לה' נאיש כמיל מתעגל ונועח, עומן נעצלתים ידו כצלחת, כי מאנו ידיו לעשות מושיה, ואמל: הלא לה׳ התשועה! ונמשלו אנשים כאלה נלוג אולתם לאיש משוגע מתמהון לגג אשל ילון לצלול נמים אדיליס וילם כשופל קולו אל ההמון הגדול אשל מגינותיו לאמל: ״אני נועה נאלהים, ואם מפן ני ה', ימשני ממים לנים ויוציאני ממצולות ים ללומה, ויקימני ואחיה לעניו!״ הלא איש כזה איננו נועח נה׳, כי אם מנסה את ה', ונגד לוג חסדיו ולחמיו ימעא חעאה גדולה כל הימים! כה אמל ה׳: נעה גת' ועשה עוג; אם ידיך לא אסולות, ויגיע כפיך כאמונה אוי קלונה ישועתי לנוא וחסדי להגלות. — העתלתי עליךדגלי, קולא אהוג! כי מלוג שימי וכעס* דגלתי עד הנה. אמנם לא ננמולי ישלאל תאשם, אלה הצאן מה עשו? המה לא יקהו להם נשים מכל אשל נחלו לעת כזאת נימי נעוליהם ננפש חפצה ונשום שכל; כי אם אנותיהם מעאו לתת למים על צואלם נעלם ידעו אנה פניהם מועדות! אגל נודה לה' חסדו, כי גם התלאה והלעה הזאת תלכנה הלוך וחמול יום יום גם נאלצות פולין, כן יומין! ה׳ לתת לנו נחסדו לג נשל תחת לג אגן, להלים מכשול מדלך עמו ותהי המכלות נעדלת ותכחד מן האלן - גאלן ציה זאת, אשל שמה ילד מנחם לגול שם, מצא משען ומשענה איש כלננו להשען על נינתו ולנקש תולה מפיהו, הלא הוא איש תומי ומשכיל מולה נמדלש הנאלמאלי שמה, מוה׳ נלוך צני נ י י א ז״ל, דודו של הלג החכם המלין המפואל מוה׳ שמשון נלאך הלוי ז״ל. נית אוצל מעלים לנים ונכנדים אשל לאיש היקל הזה היה למעין ישע ונלכה ומקול חיים להחכם מנחם. ממנו שאג כל היום מיס עהולים בששון ללוות נפשו הצמאה לדגל אלהים ניד ענדיו סכמי דול דול. ואם נלג עמל ויגיעה כנד עליו הדגל נלאשיתו לשאוג ממעיניו, ממעלכי לגנו, דגלי חפן כאלה נלי עזל זולתו: הלא שנעתים גדלה שמחתו נמצאו הדלך הנכון לו לכדו, ויהי נושא אלומותיו נלנה תמת אשל זלע לצדקה סיעת אן! ויגיעת נפש. — ומה נעמו לי דגלי ידידי הלג מוה׳ שלמה יהודה הכהן ל א פ א פ ו ל ע לאנ״ד נקהל פלאג אשל כתג נהסעדו על מנחם ומשפעו לאמל:— "נינו נא יישני אשכנז! והתמהו תמהו! נקל אצליכם כי יאחוז איש כמדעים