Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite VII

VII שוגים »ה וגם נזה, כי לנו כחי הלמוד והמודים נכל חכמה ונכל מדע. לא כן נאלצות צפון עוד היום, ואן) כי לפני שלשים ואלנעים שנה, אין מולה ואין מנהל ואין ממ)יק ניד איש יהודי החפץ למלא ידו נאיזה יתלון, ולדעת מאומה יותל מאשל גודל עליו. מי הלוצה ללכת נמשלה חדשה, הוא ולא אחל נענולו יפנה אומה לפניו. ועוד אחלי ימצאנה , כמה צולי מכשול מכל צד, כמה מניעות מכילים וקלונים אשל ינהילוהו מדלכו! ונא דודו ומשלפו להוציא כל שפלי מדע מן הנית, ואמלו לו: העוד עמך ואמל אפש, ואמרו הש כי לא להזכיל פן נשלון> אותך ואמהם גאש, ואם לא אנחנו, הלא ידעת כי יש ממחשדים נאלץ ונעיל ושלצו הצפלדעיס נכל כית ונכל חדל. אלה הנמשים השלפיס השולפים נהנלי פיהם ונגפלית אשל נשפתם וגם גידיהם את שם כל משכיל וגס את נימו וכוי, וכזה היה לגנל מצוין הלזה" (כ״ח וי). כל משכיל נאלץ ההוא נשמעו כזאת יאמל: כנים דנליו, ידעתי כאלה לנות ומושלי מזיתים! הנה כן שם מנחם את לננו לעדן גן החכמה לענדה ולשמלה נכל נפשו ונכל מאדו ונכל מאמצי כמו הלך מעלה מעלה יום יום נמקלי לננו וידלוש נשפלי דנלי הימים לכל עם ועם ונשפלי פילושופיא של המוקלים הלמנ״מן, גאלפע, [ענוינג, מיימון (לי שלמה נן יהושע נעל גנעת המולה) נן־דוד(אלעזל), וניתר שאת וימל עז נשפלי החכם ק א נ ע, אשל אחז דלכו ולא ימיש מעשות עלי ימים לניס עד עת נא הסוקלים המפואלים האמלונים נימינו ונלאשם שעללינג והעגעל והשיגו כמעט את הגנול אשל גנלו לאשונים . וילך מנחם נעצת גדולים חקלי לנ אלה לאול נאול חכמתם ונתולת ה׳ יהגה יומם ולילה . ויהי כעלות נפשו היקלה" מעלה מעלה, כי עשה עשה לו כנפים, כנפי לוס נכון, אשד הלימוהו משפל עמדתו עד מלום, ויתאמץ נלנ כח להתגנל על כל שטן משניג. לו — והנה הא1לנ יושג לו נחדל, נחדלי נטנו, כי גון> חלש כמוהו לא עצל כח ללכת לדגל המלאכה אשל לפניו, ויחלה חלי לע ומל ויעול על עלש דוי «). ואם גס קם אחלי ימים ממליו ויתהלך נחוץ על משענתו כפעם נפעם , הנה הוא 1) מדי דגלי מממלהו וסול שה גופו אשר פנדה עליו. ואשי גאה לו עקב שקידשו הלנה גלמודים, זכור א) כול אח דגר׳ החכם בוסב סולדוה הלמנ״מן!"ל, נדנרו מרפיון כמו אשל נא לו גם הוא מלוג הגוה לנו נסכמה, וכה ידנל• "הנפש והגון> המולכנים יסד כל ימי סלד, אן> שנראים כאחים יחד וסלק כסלק יקהו ממנה כוסם נאלץ, נכל )אה ׳הלאו גם כללים איש אה אחיו, איש אך נוסך לנו נשמחה , משמין נשלו נחענוגוה הגופניים, מפיל הרדמה על נפשו ויעשה כלי סגול נלהי מוכשלח לקנל עוג, ואיש אך הוגה חנונוה מנלי שוס לג מל גופו ומל מחסוריו, עוכל נשלו ומכאינו" וכי' -