Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite XXVI

XXVI להציל עשוק מיד עושקו וכדומה. א? הלך מנחם הולך יושג בחדרו בחבוק ידים משולבות לאחוליו, ומפיו יקלא דגלי שאלות כאלה בלשון אשכנז צחה ומודלת לב, ואלש תופל כתב כל מוצא פיהו על קפל בדיו, וכמעע כל בקשותיו עשו לושה אצל פקודות העיל והמדיכה אשל להם המשלה — כי על דגל אמת דושל כותדו. —- כאשל אהב מנחם חכמים ותופלים בעלי נפש אשל באה חכמה בלבם, כן בחלה כפשו במתהללים במתת שקל, המתפארים ללמד ולא למדו, אשל יכתבו עלה או שתים ויוציאוהו לאוד במכתב עתי, ובגאותס יקלאו אז אל כל עובל: ״גתוד תופלים מחבלי תפלים גס אכו, בקהלם תחד גם כבדדכד"! — בכל אהבתו את המקילה במה שאחל המבע , אשל בה הגה יום ולילה מאז ידע מאות בלע ובחול במוב, אהב גם את הידיעות המשעשעות אח לב בעליהן אהבה עזה ונאמנה. נבזה בעיניו נמאת דלך איזה חכמים חדשים מקלוב גאו החושבים לתלים קלן חכמת או דרישה אמת אשל בחלו להגות בת כל הימים , בתתם למלמת לגל כל ידיעות אחלות זולתה; כי אס היה כלי מוכשל לקבל מדע והשכל וידיעות שונות זה מזה, ולכלן פתח את אוצלו ובתי נפשו, אמת מהנה לא נעדלה . גם במליצה ושיל, אשל ידע מאד כי קצרה ידו לעשות בהם תושית, נתה את כמו כפעם בפעם, ועוד?כול אזכול את אשל כתג על מצבת קבל נעל משכיל גן גגיל אחד אוהבו, אשל מגע במים בצאתו ללחוץ על תנהל, ואלה הס המלוזיס: ילד vrzy גבירים טבע ן0.ים אך.רים! תקותיה־ורים ומשיוש' מ1רים עטיו;וער ובלולב, נבלעו." "לצךל ה#בר ^רד הגבר ולמודו יןז3־ר1ן ישים זכר1ן. ל,ה לעלם?9רץ ע1ד1 באב־ו קרץ והנה דגל אמד, גם כי קטון הוא, מצאתי נכון למכיר כה מתכונת נפשו, למען דעת כי הוא היה אמד מן האנשים המצוינים, אשל מכמה לגתי וכנדה גאה נלגם, והיא: לדעת את עצמו (Selbstktirntniß) מנחם מעוג לגגו ומלוך ונאהנתו את מרעיו הדוגלים אתו היה מגלת קוד אמר על נקלה , אם קטן או גדול, לכל הנאים נצל קורתו. ומדעתו נאמנה כי המשלוןמה נסיקו ינוס, לכן קרא נלגש לגנו אל כל מכיריו, הנאים להתיע׳ן עמו על אודות עשקיהם ועניניהס, לאמל: אמלי אדוני! אל נא מודיעו לי משתליכם, הלא ידעתם אם לא שמעתם כי לא אוכל התאפק מלגלות דגר חתר לאתרים, כי מכל משמר, כנד עלי לשמור ולטמון