Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1854-01-01 · Neue Folge, erster Jahrgang = Jahr 5615 (1854-1855) (1854) · p. Seite XXVIII

XXVIII מכמם כשבת ארזים יחד ימים לביס בשניי ה<זל«ודיס, והופיעו אור «גי מכמה ל3ם על אפל ומושך מאמרים ר3ים 3מל«וד *), עוז ירע הדרך לנגדם . — כלו דגלי ה«כה3 הזה, ומעי מעי יהמו ליעל אבדן סגולה יקרה הזאה . אמנם קול נומם קול דממה דקה, בקול מלאך שלום 3לכהו לנחם אבלי ציון, קולא באזני: כי רב «היוו! קול נהי, כי למחיה שלחו ה׳ הנה, וגם כי הלך ואיננו עקבותיו ומעגליו, אשר ילעפון שפע ברבה בצעדו על עני האדמה, עוד נודעו לנו, עוד יאירו עד דור אחרון. עפר אמונה צרופה יענדנו עגולות לעולמי עד, וזכרו יהי לברכה. אשרי ההולכים בעצתו ועל שלשי רגליו יתחקו לשמור אלמותיו! » * התענג׳ על לוג שלום בימין עליון, נפש יקרה; השתעשע בקמר כנפי שדי, אלופי ומיודעי, מורי ומשושי, אולי וישעי 1 — כי מה אני ומת מיי מבלעדיך? •— ומצא מן ושכל עוב, אור אלהים וקלות השקע בארך החיים עולם ועד . הן מעונה אלהי קדם הימה מגמת פניך כל הימים, אל כל אשר היה לוח אלהים ללכת היתה נפשך משתוקקת תמיד. דרשת וחקרת היעיג לדעת את האליהים ודרכי עוגו גשמים ממעל ובארך מתחת, ועיניך נשואות השמימה לראות אור בהיר נשחקים ממת כעא כבודו. עתה הנה יש אחרית ומקומך לא תכלת! הנה באה תאות נפשך! אמת חפצת בעומות הנה נגלתה! פה גשפל שכנך העית שכמך לקבול, ומלך שמוח תמת משך הזרע לצדקה; שמה ברנה משא אלומומיך, מעע׳ להתפאר ונעעי שעשועים, ומעמל ידך ותבונות כפיך שובע שמחות משבע לנצח, וראית ושממת, כי אור זרוע לך שמה אור שבעמים ועושה פרי צדקה לחיים. פה אך ל ל שדי הראית לדעת בחקרי לבך; שממ עין בעין תלאה עני אל הים בין לבבות קדש עד העולם.. *) על דרך שדרשו מז״ל עלי המקרא: הושיבני במחשכים וגי׳ (איכה ג׳ ,') וו הלמוד בבלי. בדן! IX שורה י״ט: קרא: ו ל ה ו צ י א ה ו, סחה ולהוציעהו. גדן> XXII שורה ד', קרא: הכלל, החח נהכלל . וויען, נדפוק עדלען פאן שמידבויעל ושוהשו האלצווארמא,