Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 4

4 מלך ארטוש במטה אז נהרג הדוכום בחיל ולק איני יותנה מה היה לי וממי אנכי הרה, והמלך עצר בעצמו ולא רצה להניד אליה שהוא היה הבא אליה, ויאמר אליה הואיל שאין את יודעת ממי את הרה כשתלד ינתן הילד אל מרלין שהוא יודע בחכמת השדים ויקרא שמו ארטושין כלוט׳ שנולד בכה ארטי, וזה אמר המלך בעבור כי מרלין השביעו כשהביאו אל חדר הדוכסית שאם היא תתעבר מאותה ביאה שיתן לו את הילד היולד שיהיה שלו ויעשה ממנו כרצונו וכן נשבע לו וכן קיים לו כאשר תראה קרוב לסוף הספר, ובכן נולד ממנה ארטושין הוא היה המלך הגדול שנקרא ארטוש, נמצא אם כן סכל אותם ד הפרשים האחים הנזכרים לעיל שהיו בני הבת הגדולה של הדוכסית איזרנא מן המלך לוט נכדים של המלך ארטוש מצד האם כלומר בני אהותו מצד האם גם מסיר איבן היה נכדו בזה העניין ומורגנא היתה אחותו מצד האם, אבל מודדניט הרשע המסור עמד בחזקת נכדו שנים רבות וכן היה המלך עצמו אומר עליו, אמנם באחרית נודע שהיה בנו ממזר כאשר תראה כתוב בספר ההשמד: ויהי כאשר שב גודש אל החצר בעיר קמלוט מארץ רחוקה כמו מ־רושלם נתקבל בהצר המלך בכבוד גדול ובבהלה רבה וכאשר סיפר פטירת גלאץ ומיתת פרנציבל נתעצבו מאד כל בני החצר, אז צוד, המלך ארטוש שכל הקורות אשר הלו על הפרשים שהלכו אל היפוש התמחוי יכתבו ויושמו בספר למזכרת ויעש, ואותו הוא הסיפור של הספר התמהוי הנקרא ליכדו די לא קשטא דיל סנגראאל. אחר זה אמר המלך אל פקידיו תנו לב לרעת כמה נפקדו מפרשי הטבלא בזה ההיפוש וימצאו שנפקדו מהם מ״ב שמתו במלחמת החיפוש בגבורת כלי זיין ופרשות, וישבע המלך ארטוש את משיר נלוון נכדו שיאמר אליו באמת כמה הרג בחרבו ויאמר מפיר נלוון בשבועתו כי הרג מהם בידו י״ח פרשים טובים וישאלהו המלך אם היה בכלל הי״ח מלך בנו ממאנוץ ויאמר כן היה ועליו דוה לב וירווה כל הימים אמנם לא הכרתיו במלחמה, ענה המלך וכן אנכי דוה ונעצב עליו עד מאד כי היה חברי ואוהבי נאמני, וכאשר ידע המלך כמה חסרו מפרשי הטבלא במלחמת התמחוי צוד, לבחור אחרים תחתיהם במספרם כדי להשלים מספר הטבלא, ויבחרו מ״ב פרשים טובים וגבורים אמנם היו בחורים לא ניסו עצמם עדיין הטיב ולא למדו דרכי מלחמת כמספיקא, ויצו לעשות סיבוב אחד באחו של עיר ווינצשטרי ליום נועד למען למד דרכי מלחמה וגבורות פרשות אל אלו הפרשים החדשים ויקרב יום המלחמה, ועתה נתחיל לדבר מאורות הפרש הנעלה מסיר לנצולוט דללק בן מלך בנו דבנואוקי. יש לרעת כי כאשר הלכו הפרשים של