Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1885-01-01 · 1 (1885) · p. Seite 18

חרושים מר׳ ישעיה 18 סביב חידושי ר׳ ישעי׳ השני נמצאו על הגליון פרושים שונים והעתקתי לי קצתם ואלה הם: טעמי בראשית . . כמו ראשית ממלכתו. והקשה ה״ר אברהם א״ב הואיל ובראשית הוא כמו ראשית והב׳ בא לשמש היה ראוי לקרוא כראשית כמו כשמים כארץ כמים כאש שלא תוכל לקרות בשמים כמים. ועוד הקשה על מה שפי׳ הקונטר׳ כל ראשית שבמקרא דבוק הלא כתיב וירא ראשית לו שאינו דבוק כל עיקר. מ״ג. והארץ היתד, תהו ובהו כלו׳ כשהיתה נבראת הארץ בתחלה היתד, שממד, וכוי אץ בריה יודעת רק ד,ק׳ שאינו לא יום ולא לילה. והמפרש קודם בריאתה היתד, תהו עתיד ליתן את הדין [והוא מבכור שור כבנדפס. ולפי״ז צריך להיות בנדפם החצי מרובע לפני מלת "ועור" כי פה התחלת הד,נד,, ולפני זה היא מבכור שור. שזח״ה]. מפני מה לא נאמר כי טוב בשני לפי שלא נגמרה מלאכת המים מהאי טעמא נמי אץ מסיימין ביום ד׳ לפי שסיים האל את עולמו עד יום ד׳ ומיום ד׳ ואילך לא נברא ב״א מטלטלין כדמוכה בב״ר ושוב לא עולם אחר. אף מי שמסיים ביום ד׳ אין כח להתחיל במלאכה אחרת. זה שאין מתחילין בבי בשביל שנברא בו גיהנם שלא נגמרה בו מלאכתו לעולם אף מי שמתחיל ביום ב׳ ממהר לסיים. ויניחהו בגן עדן. חסר יו״ד לשון לך נחה והוא כמו וינחהו . . מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל. משה רבינו כתב כך. כי אין דרך לומר אל תעשה דבר כי טוב לזה. ותדע שהיא כך שאמר להוד, הנחש היה יודע ואמר לה כי יודע אלהים כי ביום אכלכם וגוי מכלל רעד השתא לא הוד, ירע. את קשתי נתתי ובו׳ [כמו שהיא בפי׳ בכור שור ואח״כ הוסיף:] אמנם לפי סברתי אני הכותב אינו נראה שהרי בימי שמעון הצדיק שהיו כל ישראל טובים ולא נראתה הקשת. צהר מקום שנכנס בו אור מגזרת צהרים. שמעתי שמלת צהרים על שמתחזק האור עד חצי היום ומשם והלאה מתמעט ונקרא צהרים ע״ש צהר רב וחוק . . [פה מחוק ונ״ל שמוסב על פסוק והנשארים הרה נסו (בראשית י״ד. י׳) שזח״ה] ואל תתמה על הרה שפתרונו מהרה והמי עונה לכאן ולכאן וכן ביחזקאל מהמה עושים לי שפתרונו מה המה עושים לי. דה׳ עונה לכאן ולכאן . . . ובני הפילגשים . . ע״כ מהר׳ אהרן זצ״ל. ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שגה אם כשהצטרף עם מאה ושלשים חי יעקב קמ״ז ומפרש ה״ר יוסף קרא שלפיכך הפרשה