Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 77

77 במדבר במרבד ואץ לנו [לפרש ו]לחםש. ח כא למה נסמכה הפרשה לב טו [הטעם] כפול כמשפט יח שם — פרשת — [מקושש [הנבואות]. לפרשת מרגלים]. כי אשד הנחלים והמדבר יט שם מחום היה [להם] ידוע. לד שם [הוא] הנקרא באר. ר׳ יונה [המדקדק הספרדי] ב טו ובמקום אחר [אומר] עלה. שם שם מה [הוא] פשעו. יא שם כי [כן] כתוב [עד] כי כד שם ונתת לנו [נחלת] שדה יד שם חצי. וכרם. וכן [כתוב] מפתור. ה כב שלא נבקע [המקום], לה שם [ואינו נכון] כי זה ארמי. שם שם פי׳ [את] המחתות. ג ין [הוא] תחת הדגש. ר שם ל[היות] כהן גדול. ו שם שאמר הכתוב [ביחזקאל]. ז שם ושרשו [ילך] כמו. יא שם ואיננו נכון [בטעם]. יג שם ואחר עמו [וכן הוא]. כג שם כי כן תקרא [לו]. טר שם ודרך דרש כי [למה] שם שם שרים [ו]נכבדים [יותר] כ שם שקדים [ולא מן פרי אחר]. מהם. [לא] די לנו שגוענו. כז שם טעמו כ[אשר הוא ה]טעם שם שם [אתם] לבדכם ולא הלוים. ב יח [בענין] שלך לך. כי [מעשר] המעשר הוא כט שם ודברי הגאון [שאמר]. כב שם קדש. כי היה — שהיה — יודע כח שם פירושו [מי] רחוק כמו ט יט [בחכמת ה]מזלות. מנדיכם [מרחקיכם]. שהגיע — להגיע — שם שם בעבור שאמר [משה] ח כ [בשפלותו ב]עת רעתו. לישראל. מיום שרכבת [עלי]. ל שם לא [יתכן ש]דברו נכונה. שם שם [וכן] הסכן נא. שם שם כי ישראל אמרו [לו] שם שם ירטני [יעשה לי עיוות] לב שם שיוציא. כבן אדם [נחשב]. לג שם או [הסלע] הנמצא סמוך. שם שם וילך שפ׳ [יחידי ו]רברי ג כג ואלה עורי לב [לא ידעו]. שם שם המתרגם. שם המקום [כן]. כא שם כמלת פתאים [בירד שם שם והאמת [שהם]' שני א כא ואליך]. מקומות. שהלך אל שפי [מקום שם שם הנה [הוא] מפורש. שם שם גבוה]. כי בא ישראל [הנה] שם שם ויבא ירושלם [אל שם שם דרך האתרים. ירושלים]. ו[כן] דרך דרש. ו שם