Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1893-01-01 · 1 (1893) · p. Seite 92

92 דברים דברים והטעם על בית הלוי כז שם יעשה לך [גם הוא] כל טוב. יח ו [אשר בשעריך]. שרש [כמשקל להרוג]. יט שם והמבחישים [י״ע]. כה שם ועוד ייטיב [אחריתנו] לנו. כד שם במשקל מטה [משפט]. ב טו [והם] הם שומרי מצותיו. ט ז שהוא צריך [אליך], ד שם לעזבם [ותמכרם]. כה שם מלה מורכבת [משתים]. ט שם ויתכן [שהוא רעב] ג ח מותר [לך] לאבלו. כב טו מתאוות אחדות. והמכחישים [י״ע], א טז שידע [זה] באמונת לבו. ה שם גש טבת-וטבת• [ושבט]. שם שם במסכנות [כמו] בדלות. ט ח בכל שגה [ושנה]. נ שם והטעם [כמו] יניעם. יז שם וכתוב אחר [אומר]. ז שם [כי נופל] על פניו יח ט וביום החול [הלכו] לארצם. שם שם (ארצה). [כעבור] להזהיר. ח שם ולאחנו[בניישראל]שם. כב] שם [כבר] פירשתיו. טז שם ואמר [לי] לך למסע א י דקדוק וישתחו [קשה], ג יז [העם]. ו[הנה] נם אנחנו. שם שם וקדמונינו [ז״ל]. י שם יורו [דבר] התויה. ו יח ועוד בעבור שאמר [להם]. טז שם חייב [הוא] להמיתם. טז כ וזהו — וזה — [טעם] יד יא כי [פירושו] חיי נפש יט שם עיני י״י אלהיך בה. הוא חובל. המדקדק [נ״ע]. ב יב תחת [ת] סימן הרבים. ז כא לא [יתכן ש]תעשה כן. ל שם עיקר [פירוש] כל מעשה יג שם שרפת הבנים ע״ז [היא]. ב יג במקרא. יתכן להיות [זה] הנביא. שם שם זה הבכי [הוא] על שם שם דבר [הפוך] הפך שקול שם שם אביה. הדעת. נסמכה [זאת הפרשה]. ה כב מפורשות [באר] היטב. טו שם ואחר מצות הבית [אמר] ט שם כי אתה עם קדוש — כי ג יד מצות הזרע. עם קדוש אתם — [לכל]. [רי] מנחם בן סרוק. שם שם ועל דעתי שהוא כב שם המכחישים [י״ע]. יב שם [כמשפטו] כפשוטו. בדברי קרמונינו לבדם שם שם מהפעלים שאינם [נראים שם שם [יל]. ואינם] יוצאים. על נשי שבעת הגוים כ כג ודע [כי] אם תחל. שם שם [אמר]. ודע כי האחד [ראש ו]אינו שם שם [כמו] וישב ממור. ג שם במספר — בחשבון —.