Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 4

4 בראשית לו כד אחר יתימרו נ׳: יתאמרו נם תירגם יונתן בן עזיאל האש בית רשע כמו היש בית אביך. לו לא אחר אחות תחפנס נ׳: בלא נבואה ובלא ראיה יפלא נם. והכלים (צ״ל והבלים) קיבץ ודברי תוהו כינס. על כן נשאר ספרו יחיד כתורן והנס. ומי פייסו או הכריעו(אולי צ״ל הכריחו) באונם. עד שקם ושינם. מתניו לפרש דברים כאשפי חנם. לו לב אחר איננו בלעם נ׳: גם בלעם [צריך להוסיף: איננו] בן בעור כדרש בנו בעור והטעם בלעם אבי בעור וזה הפך הכתוב. לו לז אחר מה ילד יום נ׳: כי כל דבר שיתחדש יקרא תולדת כי טעמו לא תדע מה ־יתחדש או מה יולד היום. לז י אחר שגדלה אותו (כ״י ק׳ שגדלתו) נ׳: ויש אומר נבוא עתה כולנו ונשתחוה לך ויסור פתרון החלום וטעמו כטעם כל החלומות הולכים אחר הפה גם זה חסרון דעת והבל כי אם אפרש לך שתשלוט על כל העולם יהיה כן לפי דברי או שתהיה בוו האנשים יהיה כן והם יש להם דעת אחרת סובלת כל ולא תשוב מפני כל. לו טו אחר מעוברי דרך נ׳: כי התורה תפארת יש לה אם תדבר על המלאכים כי יותר היה טוב אם נכתב בגלוי ולא נעלם בדרך השיכים. לז יז אחר והמקום אחד נ׳: ותחת הה״א אל כמו שהראיתיך רבים אל דתן. לז כא אחר מכת נפש נ׳: וטעם נכנו נפש. לז כג אחר פעולים נ׳: כמו וישליכו איש מטהו. לח ט אחר אשר תלד נ׳: וזה חסרון דעת ממנו כי אחרי שיהיו לו בנים בניו הם לא בני זולתו רק ידעו הכל שיעשה כבוד לאחיו. לח ט אחר נתן ורע נ׳: שם הפועל ובא. לח כג אחר תקח לה הערבון נ׳: ויש מפרשים חתמך שחותמין בו הצאן והטעם שיסמן בו הצאן וישים בהם סימנים ויפרשו פתילך הפתילים שרצה לכפות (על הנליון: נ״א לקשור) בהם הצאן והם חוטים עבותים והמטה כמשמעו וע׳ פנים לתורה. לט יא אחר דברי יחיד נ׳: והנה היא דברי (צ״ל דברה) בלשון רבים וברוך הוא משה המתרגם יפה (אולי שייכת ההוספה הזאת לפסוק י״ד: הביא לנו וכו,). מא יג אחר או בפתרון נ׳: והטעם שב אל יוסף ואיננו אמת. מא כג אחר בלשון ישמעאל נ׳: והוא לשון גנאי לצלם בעבור שהוא ריקם ואין בו תועלת.