Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 21

21 שמוח ג טו (ולפני זה המספר) ולפי זה המי. שם שם (ולאלה שניהם עיין חי״ת כבדים) ואלה שנים חי״ת ועי״ן כי. שם שם (לא ימן—יכין—לדבר בם) לא יבין ל׳ בם. שם שם (ואין במוצאם הנשרשים קל מאותיות החיך) ו׳ כמוצאים ה׳ קל מאותיות החיך. שם שם (וההיא שמוהו סימן היש הדבר) ו׳ ש׳ ם׳ היש בדבר [ובגליון: המדבר]. שם שם (וערכו אל המרו) ו׳ אל חבירו. שם כא (גם היה דבר פלא) וה היה ד׳ פי. שם כב (לא כן בארץ הערלים) ובארץ העי. ד י (לא יאמר תמול כי אם ליום הזה שהוא מדבר בו) ל׳ י׳ ת׳ כי אם ליום הקודם ליום הזה ש׳ מדבר בו. שם שם (והנה שלישי שעבר ליום הזה שהוא מדבר בו) והנה יהיה שלשום [שלשי] שעבר ליום הזה. שם כד (ראה בעצתו שלא יומל) ר׳ בעצמו שלא יומל. ה ג (וזה המרחק הוא) וזהו המרחק. שם ו (וטעמם לא נודע) וטעמו לא ני. שמות ב כב (האשה הכושית אשר אמר) ה׳ הכי אשר לקח. ג ב (בלב האש) בלבת (= 5לבח) אש. שם שם (וככה הר סיני בעבור הסנה) ונקרא הר סיני בעבור הסנה. שם שם (ואלה הפעלים כאשר הם יוצאים) ו׳ ה׳ כולם ה יי. שם ג (תהפך הדבר) יתהפך הי. שם ו (וגם אחיו) וגם אמו. שם שם (היו נביאים לברם) ה׳ נ׳ לשם. שם ח (והנה לאשה ראויה) ו׳ שאילה ראויה. שם יא (על דרך נחושתך) ע׳ ד׳ נחושתן. שם יב (והוא יהיה לך לאלהים) ו׳ י׳ להם לי. שם יג (בקש משה מה שם יאמר לישראל משמותיו) ב׳ מ׳ מהשם שיאמר לישראל אחד משמותיו. שם שם (כי בשם אל שדי לא יעשה אותות) כי ב׳ א׳ ש׳ לא יעשו אי. שם טו (ואם תכתוב התשעה בעיגול) ואם התוית הת׳ בעי. שם שם (ושם העשרה כוללם עם היותם מספר ראשון) ו׳ ה׳ כ׳ עד ה׳ מ׳ רי. שם שם (והנה כה האחד) ו׳ כ׳ באחד.