Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 29

29 שמות שמות לומר [לו] ככד,. יד יח [קמוץ] בקמץ גדול. יא יד רשות לעשותו [אז תוכל כג שם [וטעם] ואתם תחרישון. יד שם לעשותו] או תוכל לעמוד. בעבור [זה] רי״ש וזמרת ב טו כי ראינו [אמרו] חדלו כו שם קמוץ. פרזון. ומצאנו [זה] השם. שם שם בעבור שהוא באתנח [כמו שם שם וברוב גאונך [ובעבור רוב ז שם קנה וסוף קמלו מפניך] נאונך] שהוא למעלה. הרים. והאויר [שם] טוב. כב שם והנה אמר משה — והוא ד יט [שיצוה] להתבונן — כו שם שאמר משה — [בשירה] שיתבונן — [להשכיל דבק עם [טעם] מכל ה שם בהם] מה הם. העמים. [בעבור] שיצטרך אלי. ד טז וזהו [כמו] ואבדיל אתכם. שם שם רק מן הוא תרגומו מי טו שם בעבור תוספת הריו ח שם הוא — תרנו׳ מה הוא — [והראוהו]. [בלשון עברי]. שים גבול בהר [מסביב יב שם אפו זרה [בדקדוק]. י כג שם לעם] על ק [אמר] כמהו. במהלך [גלגל] החמה. כה שם לשום גבול בהר [שוו! שם שם ופירש כי זה המסמר שם שם הוא]. למסעם]. בעבור שאמר [המהביל] שם שם הנסים האחרים [כאשר לה שם המשוגע. הזכרנו]. ולא [הזכיר] העוף. יג שם ומשפט [אנשי] לשון ז יז והשם [היה] עונדיו. יט שם הקדש. מונע (אותו) לשמוע שם שם שהוא [הצור שהכה ט שם הקול [כאשר הזכרתי]. ב]חורב. שיזהירם[על]שלא יראו. כד שם [אז] אתן לו את הארץ. א "ח רק [כתוב שם] טעם אחר. א כ ממחר׳ בואו [והגיעו]למדי. שם שם כתוב [לי כתב שאשלח] שם שם ו[כן] אל תתמה. ג שם לרעי. מנהג [אנשי] לשון הקדש. ד שם כי מענין אחד [וטעם אחד] שם שם יתרו [היה] הולך. ה שם הוא זה וזה. ולא ל[כבוד] אשתו. ז שם כי זכור הוא [כתוב] בלוח שם שם והנה (ה)וי״ו [וישתחוגם שם שם האחר. אשתחוה].. [והנה הוא] חייב לכבדם. שם שם שהוא ידוע [שהוא] אהל שם שם צוה [השם] שיכבד אבותיו. שם שם משה.