Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 39

39 י לשון. שמות ג טו (ואין טענה במלת אמרה קהלת) ואין ט׳ על מלת אמרה קהלת. שם שם (רק הוא שם תואר לחכמה שנקהלתבו)רק הוא תואר לחכמה שנקהלה כו. שם שם (לא יסמך כאשר יסמך) לא י׳ כהסמך. שם שם (עשרה הוא דומה לאחד) עשרה הוא כאחד. שם שם (ובעבור היות ההיא נוסף בסוף סי׳ הנקבה) ר ה׳ הה״א סימן לנקבה בסוף. ד י (שאיננו מתעכב בלשונו בדברו) ש׳ מ׳ בלשון בדיבורו. שם יג (קשה הוא לדבר לפני המלך) ק׳ ה׳ ל׳ אל ה׳. שם טז (ככה לפי מחשבת העומדים) כ׳ כנגד מ׳ הע׳. ה ט (בעבור שנמצא) בעבור שמצא. ו ו (על הר סיני) בהר סיני. שם יז (כי אם שניהם) כי אם שנים. שם כד (דכתיב) ככתוב. שם כה (מדרך הסברה) בדרך סברא. שם כו (התנבא לישראל) נתנבא על ישראל. דקדוק שמות א כ (ואם היה האות הראשון) ו׳ היתה ה׳ הראשונה. שם ה (הירד הראשונה) האות הראשון שהוא יו״ד. שם יא (וכאשר... אע״פ שהיה כענוי כן ירבה) וכאשר יענה כן ירבה. שם טו (כדרך קבלה) ב׳ הקבלה. שם טז (כל שהוא ממשפחות ע׳ יקרא עברי ועל אמונתו יקרא עברי) כל שהוא ממשפחת עבר נקרא עברי על אמונתו. ב א (רק באותו שדה עצמו) רק באותו עצמו. שב ב (והנה בן ששים שנה) והוא בן ש׳ שי. שם ג (ויותר חיים ונכבדים הם) וחיים ונכבדים הם מהם. שם י מלשון מצרים) כלשון מצרי. שם יא (אחר הוכיר עברי ממשפחתו) אחר שהזכיר עברי משפחתו. ג א (קרוב ממצרים) קרוב למצרים. שם ב (כסנה הידוע) ב׳ הנודע. שם טו (וזה לשון יחיד שאינו מדבר) וזהו על לשון י׳ שאיננו מדבר.