Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1891-01-01 · 1 (1891) · p. Seite 47

47 שמות שמות (והכל מבנץ הקל) ו׳ מ¬ א י (וזה הפך משפט אנשי כא ג אחד. העולם) וזה משפט הפך (להנקם מאחר) ל׳ באחד. ג שם מנהג העולם. (נכתב על פי הנבואה) יד שם (כי אבותינו ננבים היו) כב שם בדרך נבואה. כי האבות ג׳ היו. (חדל) קדמונינו דל. כ שם (לא בא אל פרעה) לא ב ד (כי ימצא בלשון יחיד) כא שם בא אל המלך. ובא ב׳ י,. (דבר רך) ד׳ דק. ו שם (מפני כבור משה) בעבור ג יא (וננעם השם) וענם השם. שם שם כ׳ מ׳. (למה יתרעם משה) איך כב ה (ויתן לכל חדש כ-ט יום) ב יב י׳ מי. ויקח ל׳ ח׳ כ״ט יי. (המכות על מצרים) ה¬ א ו (ואם היתד, קבלה בידם) שם שם על פרעה. ו, ה׳ ק׳ להם. (לא ידעו זה השם רק ג שם (והאומות אומרים) שם שם משה כתב ככה) לא י- והמינים אומרים. אותו ה׳ רק מ׳ אמר ככה. (לא נניח דברי רבותינו דל) שם שם (לפני פרעה) לעיני פרעה. טו ז לא נ׳ ד׳ קדמונינו דל. (אות זה) זה הפלא. כד שם (והנכון בעיני) והישר ב׳. ט שם (מכת הדם) מכת המים. שם שם (משמונה פרסאות) מה׳ לא שם (בלשון ערב) ב׳ ישמעאל. כז שם פרסאות. (שיעלו עליו) שתבוא ע׳. כט שם (והנה מספר חייהם) ו׳ מ׳ מ יב (וחשב פרעה כי עתה ר ח ימיהם. הניע) וידע פ׳ כי ע׳ נ׳. (לדת ישראל) לתורת י׳. מג שם (להוציא את הכנים טעמו יד שם (לתקנו לפי הדעת) ט יג להולידה מהארץ) לעשות לקרבו ל׳ ה׳. כנים. (כמו זכרון) כמו זכר. טז שם (לננות) לגנאי. כב שם (שלא באו מפוזרים) ש׳ ט יד (עד היום) אפילו היום. שם שם היו מ׳. (למה היה להם מקנה) שם שם (מלות שהם מענין אחר יא שם ל׳ ה׳ מקנה לפרעה. שניהם נחברים) מלות (נעשה אבק) היה לי. ט ט טעם שהן זה אחר זה. (הייתי הורג) ה׳ מכה. טו שם (כי כבר דבר לו) כי כ¬ טו שם (ואין צורך לפרש) ו׳ צ׳ יח שם נאמר לו. להזכיר. (טרם שיסעו) קודם שיסעו. שם שם (אלילים) גילולים. כט שם